ויקיפדיה

היפוכונדריה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏אבחנה מבדלת: הוספתי שורה באבחנה מבדלת
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
שורה 7:
}}
 
'''היפוכונדריה''' או '''חרדת בריאות''' (באנגלית '''Illness Anxiety Disorder''')<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0">|{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association.|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מקום הוצאה=WDC|מו"ל=American Psychiatric Association.|שנת הוצאה=2013|עמ=315-318|פרק=Somatic Symptom and related Disorders}}</ref>}} היא הפרעה נפשית המתאפיינת בחשש מופרז מ[[מחלה|מחלות]] ועיסוק [[טורדנות כפייתית|כפייתי]] בנושא ה[[בריאות]]. היפוכונדריה מאופיינת בבחינה עצמית מתמדת של ה[[גוף]], חשש עז מכל [[תסמין]] פיזי, שולי ככל שיהיה (למשל עייפות, שינוי במשקל או [[כאב ראש]] קל), ו[[פחד]] כי הוא מעיד על [[מחלה כרונית]] או [[מחלה סופנית|סופנית]].{{הערה|1=Kring A.M. et. al. 2007. Abnormal Psychology. 10th ed. USA: Wiley }} חלק מהאנשים חוששים ממחלה ספציפית או מתמקדים בתסמינים ספציפיים, ואצל אחרים הדאגה אינה מוגבלת לנושא מסוים, הם חוששים ממגוון מחלות ושמים לב לכל תסמין גופני שיכול להעיד לדעתם על בעיה רפואית.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:1">|{{צ-ספר|מחבר=Edited by Katharine A. Phillips M.D, Dan J. Stein M. D. Ph.D|שם=Handbook on Obsessive-Compulsive and Related Disorders|מו"ל=American Psychiatric Pub|שנת הוצאה=2015-03-19|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=YKkvCgAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA225&dq=illness+anxiety+disorder&ots=XYV3j0wn2j&sig=evc_vHaUor5U9j8UJMp3ABWwdT4&redir_esc=y#v=onepage&q=illness%20anxiety%20disorder&f=false|שפה=en}}</ref>}}
 
חלק מהאנשים עם חרדת בריאות מבקרים בתדירות גבוהה אצל [[רופא]]ים כדי לקבל אישור לכך שבריאותם תקינה. אולם לעתים הם אינם מאמינים לדברי הרופאים ומחפשים חוות דעת שנייה או דורשים בדיקות נוספות. גם אם האישור שניתן מהרופא מרגיע אותם, הרגיעה היא קצרת טווח, והדאגות באותו נושא או באחר חוזרות במהרה. כמו כן, היפוכונדרים רבים חווים [[חרדה]] בעת בדיקה רפואית, כך ש[[לחץ דם|לחץ הדם]] שלהם עולה, מצב הנקרא [[תסמונת החלוק הלבן]], כך שתוצאות בדיקות לחץ דם יכולות לצאת לא תקינות אף על פי שאין בעיה בפועל. חיפוש האישורים אינו מוגבל לרופאים; חלק מהאנשים עם היפוכונדריה מאתרים לעתים תכופות אצל אנשים בסביבתם בעיות במצבם הפיזי, ומבקשים אישור שבריאותם תקינה. בצד השני יש היפוכונדרים נמנעים, העושים כמיטב יכולתם להימנע מאזכורים של מחלות, נמנעים לגמרי מביקור אצל רופאים ועריכת בדיקות חיוניות ומדיבור על הנושא, מחשש שהחרדה תתגבר או שאנשים לא יקחו אותם ברצינות. שני קצוות אלו עלולים להוביל לפגיעה בבריאות: ביקורים תכופים אצל רופאים עלולים להוביל לבדיקות וטיפולים מיותרים ואף מזיקים, והימנעות מבדיקות ורופאים יכולה להוביל להזנחה של בעיות ממשיות.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Vladan Starcevic, Russell Noyes|שם=Hypochondriasis and Health Anxiety: A Guide for Clinicians|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2014|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=vDmTAwAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA1&dq=hypochondriasis&ots=1-dxLbHzXn&sig=6n1Ikuv0y703olxHzJTRbZYVm0Q&redir_esc=y#v=onepage&q=hypochondriasis&f=false|שפה=en}}</ref>}}
 
==אטימולוגיה==
 
מקור המושג היפוכונדריה מ[[יוונית]] : "היפו" שפירושו מתחת, ו"כונדרוס" שפירושו [[סחוס]]. ביוון העתיקה כאבים בלתי מוסברים יוחסו לאיברים שמתחת לסחוסי הצלעות, ביניהם ה[[טחול]] שנחשב למקור [[מרה שחורה|המרה השחורה]] וה[[מלנכוליה]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:1" />}}
 
==אבחנה==
 
אבחנה של היפוכונדריה ניתנת על ידי [[פסיכיאטר]]. לפי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM 5, כדי לקבל אבחנה של היפוכונדריה על האדם לעמוד בקריטריונים הבאים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}}.
#עיסוק יתר ב[[פחד]] מכך שהאדם לוקה במחלה חמורה, המתבסס על פרשנות שגויה של תחושות הגוף.
#אין עדות לסימפטומים גופניים ואם נוכחים הרי שהם מתונים בעוצמתם . אם ישנה סכנה מוצדקת של התפתחות מצב רפואי משמעותי או החמרה של מצב קיים, העיסוק בעיניין הוא נרחב ואינו פרופורציונלי לחומרת הבעיה.
שורה 25:
#הדאגה אינה מוסברת בצורה טובה יותר על ידי: [[הפרעת חרדה מוכללת]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית|OCD]], [[התקפי חרדה]], [[דיכאון]], [[חרדת פרידה]] או [[הפרעה סומטופורמית]] אחרת.
 
=== תת סוגים של היפוכונדריה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}} ===
* '''תת סוג של מחפש הטיפול:''' אדם עם אבחנה זו יחפש טיפול ויזום בדיקות מרובות שלא לצורך.
* '''תת סוג של הנמנע מטיפול''' : אדם כזה ינסה להימנע מטיפול בדיקות וכדומה, מתוך חרדה שמא בבדיקות יתגלה שהוא חולה.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Emily R. Doherty-Torstrick, Kate E. Walton, Arthur J. Barsky, Brian A. Fallon|שם=Avoidance in hypochondriasis|כתב עת=Journal of Psychosomatic Research|כרך=89|עמ=46–52|שנת הוצאה=2016-10-01|doi=10.1016/j.jpsychores.2016.07.010|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0022399916303518}}</ref>}}
 
== שכיחות ואפידמיולוגיה ==
השכיחות המוערכת להפרעה זו באוכלוסיה לאורך פרק זמן של שנה עד שנתיים נעה בין 1.3% ל 10%. במסגרות רפואיות השכיחות של ההפרעה נעה בין 3% ל 8%. השיעור דומה בין [[גברים]] ונ[[אישה|שים]]. במדגמים מבוססי אוכלוסייה שיעור ההפרעה עולה עם הגיל כשמדובר בסוג הראשון (ראו להלן) של היפוכונדריה.
 
=== גורמי סיכון וגורמים פרוגנוסטיים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}} ===
'''גורמים סביבתיים''': נמצא שההפרעה קשורה לאירועי חיים מעוררי מצוקה ו[[לחץ נפשי|לחץ נפשי.]] כך גם תופעות רפואיות שהן משמעותיות אך לחלוטין שפירות המהוות איום על ה[[בריאות]]. כמו כן נמצא קשר בין ההפרעה לבין היסטוריה של [[התעללות בילדים|התעללות]] [[התעללות בילדים|בילדות]], או מחלת ילדות משמעותית. כל אלו יכולים להיות [[פרוגנוזה|גורמים פרוגנוסטיים]] המגדילים את הסיכוי להתפתחות ההפרעה. (חשוב לציין שאין על כך הסכמה גורפת)<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Josef Bailer, Michael Witthöft, Henriette Wagner, Daniela Mier|שם=Childhood maltreatment is associated with depression but not with hypochondriasis in later life|כתב עת=Journal of Psychosomatic Research|כרך=77|עמ=104–108|שנת הוצאה=2014-08-01|doi=10.1016/j.jpsychores.2014.06.004|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0022399914002384}}</ref>}}
 
'''גורמים נוספים:''' כשליש עד מחצית מהאנשים שפיתחו את ההפרעה יש נטיה לפחות תחלואה נלווית נפשית ויתר תחלואה נלווית גופנית. אצל אנשים אלה ההפרעה פחות חמורה.
 
=== סוגיות תלויות תרבות<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}} ===
מעט מאד ידוע כיום על הביטויים של ההפרעה בחברות שאינן מערביות.
 
== מהלך ההפרעה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}} ==
מהלך התפתחות ההפרעה אינו ברור לגמרי. מדובר ככל הנראה במצב כרוני המתאפיין בהחמרות מדי פעם ונסיגה בשאר הזמן. ההפרעה מופיעה בבגרות המוקדמת או באמצע החיים. בקרב זקנים החרדה מתמקדת במקרים רבים באובדן זיכרון.
 
== התמונה הקלינית<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:2">|{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מו"ל=דיונון|שנת הוצאה=2016|עמ=381-383|פרק=15: הפרעות סומטופורמיות}}</ref>}} ==
התמונה הקלינית היא תמונה של דאגה רבה לבריאות של איבר מסוים או של מערך גופנית מסויימת,ולעיתים דאגה לשלמות והתפקוד של מערכת מסוימת בגוף. לרוב מדובר בדאגות הקשורות לגוף ולעיתים רחוקות הדאגות מתמקדות בתפקוד הנפשי. האדם עם ההפרעה מבטא פחד מפני המחלה המקננת בו. הפחד מתבטא בעיסוק מרובה בליקוי הגופני כביכול, או לחלופין בחלק מהמקרים בהימנעות (לא מוכן להזכיר את שם המחלה וכדומה). המשותף לכל המצבים הללו הוא שאין ממצא אורגני המאשר שאכן מדובר בדבר מה רציני או שקיימת מחלה כלשהי. אנשים עם הפרעה זו יתקשו לדבר על דבר אחר חוץ מהסימפטומים שהם חשים וקשה מאד להרגיע אותם. בחלק מהמקרים עלולות התלונות לבטא התייחסות גם למחלות ממשיות, אם כי בדרך כלל אלו מחלות שחומרתן קלה בהרבה ממה שהאדם עם היפוכונדריה מדמיין.
 
==תחלואה נלווית==
היפוכונדריה מלווה פעמים רבות בהפרעות פסיכיאטריות אחרות. השכיחות ביותר הן [[דיכאון קליני|דיכאון]], [[חרדה]] מסוגים שונים, הפרעות מהספקטרום הטורדני כפייתי. <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:2" />}}
 
==מחקר==
שורה 53:
*תחושות גופניות מוגברות המביאות להגברת תשומת לב כלפי תחושות חיוניות של הגוף (כמו קצב ה[[לב]]) או אחרות (כמו רעשים בזמן [[עיכול]]).
*ככל הנראה יש השפעה למסרים בנוגע לבריאות שהאדם ספג מסביבתו, ולמחלות ומקרי מוות במשפחה, על התפתחות חרדת בריאות. אנשים רבים עם חרדת בריאות גדלו בבית בו הייתה התמקדות מופרזת על תסמינים פיזיים ודאגה מהם,{{הערה|1= Hypochondriasis." CareNotes. Thomson Healthcare, Inc., 2011. Health Reference Center Academic. Retrieved April 5, 2012. }} או נחשפו למחלות או מוות של אנשים קרובים. ישנם אנשים שחרדת הבריאות מתפרצת אצלם כשהם מתקרבים לגיל בו אדם קרוב נפטר ממחלה, כשהם חוששים שהם יחלו באותה מחלה.
*ייתכן וקיים מרכיב [[גנטי]] בחרדת בריאות. לא נמצאה שכיחות גבוהה במיוחד של היפוכונדריה אצל קרובי משפחה של היפוכונדרים, אך השכיחות של [[הפרעת חרדה מוכללת]] ו[[הפרעה סומטופורמית|הפרעות סומטופורמיות]] אחרות גבוהה מהממוצע.{{הערה|1= Fallon BA, Qureshi, AI, Laje G, Klein B: Hypochondriasis and its relationship to obsessive-compulsive disorder. Psychiatr Clin North Am 2000; 23:605-616. }} לעומת זאת, נמצאה שכיחות גבוהה של חרדת בריאות והפרעות סומטופורמיות אחרות אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשים עם [[הפרעה טורדנית-כפייתית]].{{הערה|1= Bienvenu OJ, Samuels JF, Riddle MA, Hoehn-Saric R, Liang KY, Cullen BAM, Grados, MA, Nestadt G: The relationship of obsessive-compulsive disorder to possible spectrum disorders: results from a family study. Biological Psychiatry 2000, 48:287-293. }}<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=C. Lopez-Sola, M. Bui, J. L. Hopper, L. F. Fontenelle|שם=Understanding hypochondriasis: a novel twin study model of potential causal relationships with anxiety and OC-related disorder symptoms|כתב עת=European Neuropsychopharmacology|כרך=26|עמ=S631|שנת הוצאה=2016-10-01|doi=10.1016/S0924-977X(16)31724-2|קישור=http://www.europeanneuropsychopharmacology.com/article/S0924-977X(16)31724-2/abstract}}</ref>}}
*אמצעי ה[[תקשורת המונים|תקשורת]] עשויים להגביר את עוצמת חרדת הבריאות. התקשורת מבליטה סיפורים טראגיים ודרמטיים, ובכתבות ו[[פורום (אינטרנט)|פורומים]] העוסקים בנושא בריאות יש נטייה לזהירות יתר והצעה ללכת לבדיקות בעקבות הופעת תסמינים פיזיים שיכולים להעיד גם על מצבים לא מסוכנים. אצל אנשים עם נטייה לחרדת בריאות, הטיות אלו יוצרות תחושה שמחלות חמורות הן יותר נפוצות מהשכיחות האמיתית שלהן, כי הן שרירותיות ובלתי נמנעות, ומעלה את החרדה שנוצרה עקב תסמינים פיזיים שוליים. סיקור מופרז של התפרצות של מחלה כלשהי, למשל [[שפעת החזירים]] או [[שפעת העופות]], יוצרת אף היא אצל ההיפוכונדרים תחושה כי הם נמצאים בסכנה איומה.
 
== אבחנה מבדלת ==
'''מצב רפואי''' : יש לשלול אפשרות של מחלה בסיסית [[נוירולוגיה|נוירולוגית]], [[אנדוקרינולוגיה|אנדוקרינית]], או כל מצב רפואי שיכול להיות הסיבה להופעת התסמינים שעליהם מדווח האדם.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}}
 
'''הפרעות הסתגלות''' : התנהגות הקשורה לבריאות ועיסוק בבריאות היא תגובה נורמלית למצבים רפואיים מורכבים ואינה מהווה הפרעה נפשית. היפוכונדריה תאובחן אם ההתנהגות נמשכת זמן רב, ואם היא מבטאת <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}}חרדה לא פרופורציונלית לסוג האיום על בריאות האדם ועוצמת האיום על הבריאות.
 
'''הפרעות סימפטום גופני:''' בהפרעה נפשית זו האדם יתלונן על תסמינים ברורים כלשהם. אצל האדם עם היפוכונדריה התסמין העיקרי הוא דאגה וחרדה רבה. הסימפטום הגופני הוא משני.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}}
 
'''הפרעות חרדה:''' ב[[הפרעת חרדה מוכללת]] האדם חרד מפני מגוון של גורמים, לאו דוקא כאלו הקשורים לגוף<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Larry Culpepper|שם=Generalized anxiety disorder and medical illness|כתב עת=The Journal of Clinical Psychiatry|כרך=70 Suppl 2|עמ=20–24|שנת הוצאה=2009|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19371503}}</ref>}}. ב[[הפרעת פאניקה]] יש תסמינים אופייניים חדים של התקף. אף שבשתי ההפרעות האלו יכולות להיות דאגות רפואיות, האופי שלהן יהיה כמעט תמיד אפיזודיאלי וזמני. בהיפוכונדריה החרדה היא בעלת אופי כרוני ויציב יחסית.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}}
 
'''הפרעות הקשורות לטורדנות כפייתית:''' אנשים עם היפוכונדריה יכולים לחוות תופעה של מחשבות חורדרניות בדומה למה שקורה ב[[הפרעה טורדנית-כפייתית|הפרעה טורדנית כפייתית]]. ההבדל הוא שאדם עם הפרעה טורדנית כפייתית עשוי להיות חרד מפני אפשרות של מחלה בעתיד. אדם עם היפוכונדריה לעומת זאת חרד מפני אפשרות של מחלה עכשיו.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}}
 
'''הפרעת דיכאון מז'ורי:''' אצל אנשים עם דיכאון מז'ורי ייתכנו רומינציות (מחשבות תועות) על מצבם הבריאותי. ההבדל הוא שבמצב של דיכאון מז'ורי לא מדובר בדאגה אינטסיבית, כרונית ושאינה פרופורציונלית לגודל האיום הגופני.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}}
 
'''הפרעות פסיכוטיות:''' אנשים עם הפרעות פסיכוטיות עשויים לדווח על תופעות הקשורות לגוף, אך אלו עשויות להיות תופעות ביזאריות במידת מה כמו ריקבון של איבר פנימי וכדומה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:0" />}}
 
'''תיסמונת מנכהאוזן''': שלא כמו אנשים עם היפוכונדריה, אנשים עם [[תסמונת מינכהאוזן]] וכן הפרעות אחרות שקשורות להתחזות והיתחלות יסרבו לעבור טיפולים הכרוכים באי נוחות או כאב. המשותף לשתי ההפרעות הוא הרווח המשני: גם אדם עם תסמונת מינכהאוזן וגם אדם עם היפוכונדריה "מרוויחים" הפחתת ציפיות האדם מעצמו והסביבה ממנו.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054534:2" />}}
 
==טיפול==
 
[[טיפול קוגניטיבי התנהגותי]] ו[[תרופות נוגדות דיכאון]] ממשפחת [[SSRI]] נמצאו כטיפולים המועילים ביותר לחרדת בריאות.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Brian A. Fallon, David K. Ahern, Martina Pavlicova, Iordan Slavov|שם=A Randomized Controlled Trial of Medication and Cognitive-Behavioral Therapy for Hypochondriasis|כתב עת=American Journal of Psychiatry|כרך=174|עמ=756–764|שנת הוצאה=2017-06-29|doi=10.1176/appi.ajp.2017.16020189|קישור=http://ajp.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ajp.2017.16020189}}</ref>}}
 
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתמקד בשינוי דפוסי [[חשיבה]] ו[[התנהגות]] המובילים לחרדה בריאות ומתחזקים אותה. ב[[טיפול קוגניטיבי|חלק הקוגניטיבי של הטיפול]], עוסקים באיתור אמונות ופרשנויות שגויות של אנשים עם חרדת בריאות, תיקון טעויות חשיבה ומתן מידע מדויק לגבי טיב ההפרעה ולגבי נושאים רפואיים שונים. ה[[טיפול התנהגותי|חלק ההתנהגותי של הטיפול]] מתבסס על [[חשיפה ממושכת|חשיפה]] ומניעת תגובה. חשיפה היא טכניקה בה האדם לומד להיחשף למחשבות וטריגרים חיצוניים המעוררים אצלו חרדות בנוגע לבריאות לאורך זמן מבלי לבצע פעולה כפייתית, על מנת לאפשר לחרדה לשכוך באופן טבעי. במניעת תגובה ממופות פעולות כפייתיות של האדם (למשל חיפוש אישורים, ביקורים תכופים אצל רופאים, בחינה עצמית של תפקודים גופניים שונים ועוד) ולאורך הטיפול הוא מוותר עליהן, דבר המפחית את העיסוק והחשיבה הטורדנית בנושא<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bunmi O. Olatunji, Brooke Y. Kauffman, Sari Meltzer, Michelle L. Davis|שם=Cognitive-behavioral therapy for hypochondriasis/health anxiety: A meta-analysis of treatment outcome and moderators|כתב עת=Behaviour Research and Therapy|כרך=58|עמ=65–74|שנת הוצאה=2014-07-01|doi=10.1016/j.brat.2014.05.002|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0005796714000631}}</ref>}}.
 
ישנה גם עדות להצלחה בטיפול מבוסס [[קשיבות]] ([[MBCT]]).<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Christina Surawy, Freda McManus, Kate Muse, J. Mark G. Williams|שם=Mindfulness-Based Cognitive Therapy (MBCT) for Health Anxiety (Hypochondriasis): Rationale, Implementation and Case Illustration|כתב עת=Mindfulness|כרך=6|עמ=382–392|שנת הוצאה=2015-04-01|doi=10.1007/s12671-013-0271-1|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s12671-013-0271-1}}</ref>}}
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/היפוכונדריה"