הסכם יפו (1192) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ליעל קציר
שורה 12:
[[ריצ'רד לב הארי]], מלך [[אנגליה]], חתם בשמם של הנוצרים על החוזה. קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]] טבע לפני הגיעו לארץ-ישראל, ופיליפ אוגוסט, מלך [[צרפת]] עזב את הארץ לאחר שכבש את [[עכו]]. ריצ'רד נשאר איפוא השליט הנוצרי היחידה במערכה, שיכול לחתום על החוזה. בצד המוסלמי אין לתמוה על כך שהשליט האיובי [[צלאח א-דין]] הוא שהיה חתום על החוזה, הן בשל כוחו בעולם המוסלמי, והן משום שהפיל את [[הממלכה הצלבנית]].
 
הישגיו של הסכם יפו היו הכרה במדינה הצלבנית החדשה, ודריסת רגל לנוצרים בירושלים. לנוצרים הותר לבקר בעיר במעמד של צליינים הפטורים מתשלום מס. זה היה ההישג המשמעותי הראשון מאז נפילת העיר בידי צלאח א-דין. כמו כן, מבחינת הצלבנים הושגו מספר הישגים טרוטוריאלייםטריטוריאליים ברצועת החוף. אין לתמוה על כך שהתגובות בעולם הנוצרי היו חיוביות, וריצ'רד לב הארי נזכר כדמות שגאלה את הנצרות וכגיבור נוצרי. העולם המוסלמי לא היה מרוצה מההסכם. הביקורת על צלאח א-דין הייתה חריפה בשל ההכרה בקיומה של מדינה צלבנית לאורך החוף ובשל משמעותו של ההסכם כאות לחולשת המוסלמים.
 
ההסכם הדגיש את הפער שבין התעמולה המוסלמית הקוראת לג'יהאד לבין שיקולים אסטרטגיים וכלכליים. מבחינת הנוצרים, האירוניה היא שריצ'רד לב הארי עזב את חופי הארץ מבלי לראות את ירושלים, מטרת המסע, ובכך הותיר לעצמו הצדקה למסע צלב עתידי (שלא מימש).