כיכר הירדן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
כיכר הירדן הוא [[אזור גיאוגרפי|אזור גאוגרפי]] בדרום [[בקעת הירדן]], בסמוך לשפך [[הירדן]] אל [[ים המלח]]. בכיכר הירדן ישבו חמש הערים: [[סדום]], [[עמורה (עיר מקראית)|עמורה]], [[אדמה (עיר מקראית)|אדמה]], [[צבויים (עיר מקראית)|צבויים]] ו[[צוער (עיר מקראית)|צוער]]. ארבע הראשונות חרבו ב[[מהפכת סדום ועמורה|מהפכת סדום]] לאחר שה' העניש את יושביהן על חטאיהם הרבים, בעיקר בשל יחס מפלה ומתאכזר לחלשים בחברה ולעוברי אורח. לאחר ההפיכה הפך כיכר הירדן לאזור מליח, צחיח ויבש, שהפך לסמל ומשל ל[[ענישה]] האלוהית על חטאים ורוע. [[נווה מדבר|נווה המדבר]] שבתוך כיכר הירדן הוא העיר [[יריחו (עיר מקראית)|יריחו]], שנודעה ב[[דקליים|עצי התמר]] המשובחים שבה.
== מקור השם ==
תרגומי התורה ([[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן]]) מתרגמים את המילים 'כיכר הירדן' - 'מישר ירדנא', כלומר: מישור הירדן. שם זה תואם את היות הכיכר באזור מישורי רחב ידיים בתוך בקעת הירדן.
לדעת [[אברהם אבן עזרא|הראב"ע]], המילה כיכר נגזרת מהמילה 'כר' שמשמעה הוא: מקום מרעה מובחר (כמו: {{ציטוטון|וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב|ישעיהו פרק ל', פסוק כג}}), על שם מרחבי המרעה הגדולים המאפיינים את האזור, שהם שמשכו את לוט, שבבעלותו היו צאן ובקר לרוב, לעבור דווקא לשם.
== במקרא ==
כיכר הירדן מוזכרת במקרא מספר פעמים. רוב אזכוריה מצויים בספר בראשית, סביב סיפור מגורי [[לוט]] בסדום, ו[[מהפכת סדום ועמורה|הפיכתה]]:
* בעקבות מריבה בין רועי לוט לרועיו של [[אברהם]], הציע אברהם ללוט שהם ייפרדו ויגורו במקומות שונים, וביקש מלוט שיבחר לו היכן הוא מעוניין לגור. לוט בחר לגור בכיכר הירדן בשל שפע המים והירק שבה, המתאימים למרעה: {{ציטוטון|וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר: וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן...|בראשית פרק י"ג, פסוקים י'-י"א}}.
* בעת הפיכת ארבע ערי כיכר הירדן, מספר הכתוב שכל אזור כיכר הירדן נחרב, על כל החי והצומח שבו, ולא רק הערים ויושביהן: {{ציטוטון|וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה|בראשית פרק י"ט, פסוק כ"ה}}.
* לאחר הפיכת סדום ועריה, משקיף אברהם מאזור חברון, בה בחר לגור לאחר פרידתו מלוט, לראות מה עלה בגורלן של סדום ועמורה, ושל כיכר הירדן כולו: {{ציטוטון|וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן|בראשית פרק י"ט, פסוק כ"ח}}.
בסוף [[ספר דברים]] מוזכרת כיכר הירדן כאחד המקומות התוחמים את [[ארץ כנען]], אותם הראה ה' למשה סמוך למותו: {{ציטוטון|וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן... וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר|דברים פרק ל"ד, פסוקים א', ג'}}
ב[[מלכי יהודה וישראל|תקופת המלכים]], אזור כיכר הירדן כלל שטחים נרחבים יותר של [[בקעת הירדן]], ולכן בתיאור פרוייקט יציקת העמודים [[יכין ובועז]] במעבה האדמה שבמרכז בקעת הירדן, סמוך ליישובים [[סוכות (עבר הירדן)|סוכות]] ו[[צרתן]], נוקט המקרא בביטוי 'כיכר הירדן' כאשר הוא מציין את מיקום היציקה: {{ציטוטון|בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן|מלכים א פרק ז', פסוק מ"ו}}
== גאוגרפיה ==
כיכר הירדן היא מישור הממוקם בחלקה הדרומי של בקעת הירדן, סמוך לשפך נהר הירדן לים המלח. אזור זה מכונה כיום בשם גאון הירדן ('זור' בערבית), על שם התפשטות נהר הירדן, בעת ריבוי גשמים והצפות, ברחבי העמק הסמוך לגדה הצפונית של ים המלח.
=== זיהוי הכיכר בדרום ים המלח ===
על אף האמור, במשך מאות שנים רווחה שיטה, שמקורה בספרי [[יוסף בן מתתיהו]], המזהה את כיכר הירדן מדרום ללשון הדרומית של ים המלח. בין היתר מתבססת שיטה זו על זיהוי העיר א-צאפי עם העיר '[[צוער (עיר מקראית)|צוער]]' המקראית. אמנם על זיהוי זה הקשו מספר קושיות:
# מדוע נקרא המקום 'כיכר הירדן', בעוד שנהר הירדן מסתיים עשרות ק"מ צפונה משם.
# כיצד ראה לוט את כיכר הירדן ממקום מושבו בבית אל שבאזור בנימין.
# כיצד ראה משה את כיכר הירדן מהר נבו שבערבות מואב, מצפון-מזרח לים המלח.
== קישורים חיצוניים ==
* [http://earth.huji.ac.il/sites/default/files/earth/files/sneh_180516.pdf מיקומה הגאוגרפי של כיכר הירדן המקראית], עמיחי סנה ויוסי יחיאלי, המכון הגאולוגי, ירושלים.
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13964 מבואות בקעת הירדן: גבולות וגיאומורפולוגיה], באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
== הערות שוליים ==
| |||