מס – הבדלי גרסאות

מערכת המיסוי הראשונה שידועה לנו היא מערכת המיסוי ב[[מצרים העתיקה]] סביב [[המאה ה-30 לפנה"ס|3000 לפנה"ס - 2800 לפנה"ס]] בשושלת הראשונה של הממלכה הישנה. רשומות מהתקופה מעידות כי [[פרעה]] ערך מסעות דו-שנתיים בממלכה וגבה מס מהעם{{הערה|1=[http://www.upenn.edu/almanac/v48/n28/AncientTaxes.html מיסוי בעולם העתיק], [[אוניברסיטת פנסילבניה]] אלמנח, כרך 48, עמוד 28, [[2 באפריל]] [[2002]]}}. גם ב[[תנ"ך]] מוזכר עניין המסים, בספר [[בראשית]] נאמר: "וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם."{{הערה|1=ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק כ"ד.}}. חמישית (20%) מהיבול הוא מס שימש את פרעה לקיום וממלכה, בהמשך הדריך [[יוסף]] את פרעה לאגור חלק מהיבול שנאסף בתקופת שבע שנות ה[[שובע]] כך שהמס ששולם על ידי העם שימש את העם בתקופת שבע שנות ה[[רעב]].

קיימות רשימות היסטוריות בנושא המיסוי ביבשת [[אירופה]] מ[[המאה ה-17]], אך לא ניתן להסיק מה היו שיעורי המס באותן התקופות מאחר שאין לנו נתונים אודות ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצרתוצר המקומי]]. הערכות מדברות על מיסוי בשיעור של 15% - 20% במהלך המאה ה-17 במקומות כמו [[צרפת]], [[הולנד]] ו[[סקנדינביה]]. בתקופות [[מלחמה]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] ובתחילת [[המאה ה-19]] שיעורי המס עלו בצורה משמעותית ככל שהמלחמות הפכו ליקרות יותר והממשלות הפכו לריכוזיות יותר. מספר מחקרים מראים כי בתקופה שלפני [[המהפכה התעשייתית]], [[נטל המס]] ב[[אנגליה]] עלה ב-85%. [[שיעור מס אפקטיבי|שיעור המס הממוצע]] בבריטניה היה גבוה מבצרפת בתקופה שלפני [[המהפכה הצרפתית]] אך מרבית הנטל נפל על המסחר הבינלאומי, בצרפת שיעור המס היה נמוך יותר אך נטל המס העיקרי נפל על בעלי הקרקעות, יחידים ועל המסחר הבינלאומי.

מס ישיר מתאפיין בכך שמוטל על מבצע הפעולה. המס שה[[אדם]] משלם באופן ישיר על [[הכנסה|הכנסתו]] ו[[חברה]] משלמת על [[רווח (כלכלה)|רווחיה]]יה.

למרות החלוקה המסורתית בין מסים עקיפים וישירים קיימת אי בהירות באשר למשמעותם. זיהוי מס ישיר עם מסים על הכנסה, ומס עקיף עם מסים על הוצאה, טישטשטשטש את מהותה של האבחנה. מיסוי יחשב לישיר כאשר משלם המס הוא הנישום (מי שהוא מושא השומה שקבעו רשויות המס). מיסוי יהיה לעקיף כאשר אין הכרח שתהא זהות בין המשלם לנישום, כלומר הנישום יכול "לגלגל" את המס על גורם אחר. ברכישת מוצר משלם כל צרכן ישראלי מע"מ, אך חבות המע"מ מוטלת דווקא על המשווק, המגלגל את המס לפתחו של הצרכן. מכאן שבדרך כלל, מס ישיר מוטל על אדם על פי הכנסתו ולוקח בחשבון מאפיינים אישיים כמו [[גיל]], [[מצב משפחתי]], מצב בריאותי וכדומה. מס עקיף, לעומתו, יוטל בדרך כלל על מוצר על פי מחירו של המוצר ולכן קשה להטיל מס שונה על פי סוגי האנשים שקונים אותם. כאן נוצר מצב בו מיליונר ועני משלמים מס באותו שיעור על המוצר מאחר שאין התחשבות במצב האישי. מכאן שבדרך כלל, [[מדינת רווחה]] תעדיף מיסוי ישיר פרוגרסיבי, שבו שיעור המס גדל עם הגידול בהכנסה, בעוד מדינה הדוגלת ב[[קפיטליזם]] תעדיף להטיל מסים עקיפים כדי שכולם ישלמו אותו שיעור מס (צריך לציין שחילוק זה אינו נכון רוב המקרים, ב[[ דנמרק]] מדינת רווחה רחבה קיים מע"מ בגובה של 25%, וב[[ הונג קונג]] וב[[ שווייץ]] מדינות קפיטליסטיות עם מדיניות רווחה מצומצמת לא קיימים בכלל מסים עקיפים), ומשום שמס עקיף נחשב לאפקטיבי מאוד וזול לגביה, מאחר שהנישום (הפורמלי) הופך לגובה המס עבור רשויות המס. יתרון נוסף למס עקיף הוא היכולת להתמודד עם העלמות מס (כסף שחור) מאחר שהדיווח על הכנסה קיים רק על מסים ישירים.

{{ערךהפניה לערך מורחב|מיסוי בישראל}}