כיכר הירדן – הבדלי גרסאות

ב[[מלכי יהודה וישראל|תקופת המלכים]], אזור כיכר הירדן כלל שטחים נרחבים יותר של [[בקעת הירדן]], ולכן בתיאור פרוייקט יציקת העמודים [[יכין ובועז]] במעבה האדמה שבמרכז בקעת הירדן, סמוך ליישובים [[סוכות (עבר הירדן)|סוכות]] ו[[צרתן]], נוקט המקרא בביטוי 'כיכר הירדן' כאשר הוא מציין את מיקום היציקה: {{ציטוטון|בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן|מלכים א פרק ז', פסוק מ"ו}}

על אף האמור, במשך מאות שנים רווחה שיטה, שמקורה בספרי [[יוסף בן מתתיהו]]<ref>[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/milhamot/milhamot12.pdf חלק ד, פרק ח, סעיף ד.]</ref>, המזהה את כיכר הירדן מדרום ללשון הדרומית של ים המלח. בין היתר מתבססת שיטה זו על זיהוי העיר א-צאפי עם העיר '[[צוער (עיר מקראית)|צוער]]' המקראית. אמנם על זיהוי זה הקשו מספר קושיות:

# התורה מקשרת את כיכר הירדן ליריחו ({{ציטוטון|וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ}}), שזיהויה הוודאי מצפון לים המלח.