הורדוס (בן הורדוס הגדול) – הבדלי גרסאות

'''הורדוס''' היה [[נסיך]] [[יהודים|יהודי]] מ[[בית הורדוס]]. בנו של [[הורדוס הגדול]], מלך [[התקופה הרומית בארץ ישראל|יהודה]], ממרים בת [[הכהן הגדול]].

לאחר ששמע המלך הורדוס על מרים, בתו של ה[[כהן]] ה[[ירושלים|ירושלמי]] [[שמעון בן ביתוס]] מ[[אלכסנדריה]] (מיסד ששולתשושלת הכהנים [[בית ביתוס]]), "שנחשבה ליפה בבנות באותו הזמן", החליט לשאתה לאשה. מכיוון שמשפחתה לא נחשבה מיוחסת מספיק, מינה הורדוס את אביה לכהן גדול במקום [[ישוע בן פיאבי]] לפני שהתחתן איתה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 15, פרק ט, פסקה ג, סעיפים 322-319.}}.

על פי [[יוסף קלוזנר]], מונה אביה בשנת 23 לפנה"ס לערך.{{הערה|שם=טבלה כרונולוגית III|פרופ' [[יוסף קלוזנר]], '''היסטוריה של הבית השני''', כרך ד, טבלה כרונולוגית III, עמ' 308.}}. על פי ניקוס קוקינוס, נישואיהם התרחשו בשנת 27/28 לפנה"ס ובאותה העת היא הייתה בת שלוש עשרה, והוא בן ארבעים וחמש.{{הערה|[[אריה כשר]], [[אליעזר ויצטום]], '''הורדוס, מלך רודף ורדוף''', 2007, עמ' 170-169, עמ' 454 הערה 53: "לפי חישובי קוקינוס" - 222 .Kokkinos, N. '''The Herodian Dynasty''', 1998, p}}.

ב[[צוואה]] שכתב, מינה המלך הורדוס את בנו [[אנטיפטרוס בן הורדוס|אנטיפטרוס]] למלך אחריו ואת בנו הורדוס ליורש כסאו{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק ג, פסקה ב, סעיף 53; '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר א, פרק כט, פסקה ב; פרק ל, פסקה ג.}}. אולם לאחר שנתגלה שמרים בת הכהן הגדול ידעה על הניסיון להרעיל אותו, מחק המלך את הורדוס בנו מצוואתו כדי להענישה{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר א, פרק ל, פסקה ז.}}. בנוסף לכך, גירש אותה והדיח (בשנת 5 לפנה"ס{{הערה|שם=טבלה כרונולוגית III}}) את אביה מהכהונה הגדולה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק ד, פסקה ב, סעיף 78.}}.

הורדוס נישא לכלה שייעד לו אביו ובשנת 14 לספירה לערך{{הערה|שם=קלוזנר 193|פרופ' יוסף קלוזנר, '''היסטוריה של הבית השני''', כרך ד', שיעור 9, פרק 5, עמוד 193.}} ילדה לו הרודיאס את [[שלומית בת הרודיאס|שלומית]]. [[נישואין]] אלו לא החזיקו מעמד זמן רב. כאשר היה אחיו למחצה (ממלתקי ה[[שומרונים|שומרונית]]) [[הורדוס אנטיפס]] בדרכו ל[[רומא]], התארח בביתם של הורדוס והרודיאס. אנטיפס, שלהבדיל מהורדוס זכה לרשת חלק מהממלכה של אביהם ושלט ב[[טטרארכיה]] של [[הגליל]], חשק באשת אחיו ולמרות שכבר היה נשוי לבתו של [[חרתת הרביעי|חרתת]] מלך ה[[נבטים]], העז להציע להרודיאס להינשא לו. הרודיאס נענתה להצעה והם הסכימו שתעבור לביתו לכשישוב מרומא ויגרש את אשתו.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 18, פרק ה, פסקה א, סעיפים 110-109.}}.

בשנת [[20]]{{הערה|שם=קלוזנר 193}} (או [[27]]{{הערה|שם=היסטוריון|'''יוסף בן מתתיהו - היסטוריון של ארץ-ישראל''' ([[יד יצחק בן צבי]], תשמ"ג): גירושים אצל יוסף בן מתתיהו (מרדכי א' ראבילו), עמוד 156.}}) לערך, עזבה הרודיאס את הורדוס ונישאה לאחיו. [[יוסף בן מתתיהו]] מדגיש כי הרודיאס עזבה את בעלה בעודו בחיים לטובת אחיו ובכך הפרה את "חוקי האבות"{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 18, פרק ה, פסקה א, סעיף 136.}}. קביעתו מתבססת על כך שאשה אינה יכולה לתת גט לבעלה ויכולה להתגרש ממנו רק בהסכמתו. מאחר שהרודיאס עזבה את הורדוס בעודו בחיים וללא הסכמתו, הרי שעל-פי המשפט היהודי (עניין המודגש אצל יוסף גם במקום אחר{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק יג, פסקה א, סעיף 341: "אסור ליהודים לשאת את נשי אחיהם".}}) חל [[איסור עריות]] על אנטיפס להינשא לאשת אחיו.{{הערה|שם=היסטוריון}}.