ניהול איכות כוללני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
|||
שורה 1:
'''TQM''' ([[ראשי תיבות]] ב[[אנגלית]] של '''Total Quality Management''', ניהול איכות כוללני) היא [[אסטרטגיה עסקית|אסטרטגיית]] [[ניהול]], שמטרתה הטמעת מודעות ל[[איכות]] בכל התהליכים הארגוניים, על-מנת לספק את כל הדרישות והצרכים של הלקוחות תוך כדי ביצוע שיפור מתמיד בארגון.
גישה זו מעמידה את ה[[לקוח (כלכלה)|לקוח]] במוקד התעניינותה, משטיחה את המבנה הפירמידלי בארגון ה[[
==היסטוריה==
שיטת TQM פותחה באמצע [[שנות ה-40 של המאה ה-20]] על ידי ד"ר [[ו. אדוארדס דמינג]], אז יועץ דגימה של לשכת המפקד האמריקאית ומי שיהיה פרופסור ל[[סטטיסטיקה]] בבית הספר לניהול של [[אוניברסיטת ניו יורק]]. בראשית דרכה לא הוכרה השיטה ורק לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] כאשר הזמינו ראשי התעשייה ה[[יפן|
עם התפתחות תחומי מחקר חדשים בתחום האיכות, החלו מוסדות למצוא שילובים יעילים יותר ליישום גישת האיכות הכוללת. אחת מהן נעשתה באופן רשמי בשנת [[1984]] על ידי מרכז המחקר והפיתוח של [[הצי האמריקאי]], כאשר החל לחקור שימוש בשילובים הללו: [[תהליך בקרה סטטיסטי|תהליכי בקרה סטטיסטיים]] (SPC-Statistical Process Control) עם שיטת "השליטה הכוללת לאיכות" (TQC-Total Quality Control), של [[אישיקווה]], ובגישות הניהול לאיכות של [[פיל קרוסבי]], [[ו. אדוארדס דמינג]] ו[[ג'וזף ג'וראן]]. התוצאה של מחקרים אלו הייתה גישה, ששילבה את עקרונות ה-SPC עם הפילוסופיה של דמינג.
שורה 12:
:"TQM היא שורה של פעילויות מערכתיות, הנעשות על ידי כלל הארגון, כדי להשיג בצורה יעילה את מטרות הארגון וכך לספק מוצרים ושירותים ברמת האיכות שתספק את הלקוחות, בזמן ובמחיר המתאימים <sup>[http://www.juse.or.jp/e/deming/03.html]</sup>".
TQM היא תרבות וצורת ארגון כלל-ארגונית המתמקדת בסיפוק רצונות הלקוח תוך שימוש בסטנדרטים גבוהים בהרבה משל רוב המתחרים. עקרון זה דורש מהארגון לשמור על תקני איכות בכל היבט של עיסוקה, תוך הקפדה על כך, שדברים יעשו נכון בפעם הראשונה ושפגמים
תהליך ה-TQM מורכב מ-4 שלבים, ששמותיהם ביפנית:
שורה 19:
* '''קאנסיי''' - שיפור המוצר באמצעות ניתוח הדרכים בהן המשתמש עושה בו שימוש.
* '''מיריוקוטקי הינשיו''' - מרחיב את עניין ההנהלה מעבר למוצר המיידי.
העקרונות, שעל
# יצירת מחויבות ההנהלה להנהגת איכות כוללת.
# הנחלת תרבות האיכות בארגון בידי ההנהלה וכלל העובדים.
שורה 33:
==ההבדל בין השיטה לשיטות קודמות==
*'''רמת המעורבות של העובדים בארגון''' – בעבר הייתה תפיסה כי כל אחד אחראי לביצוע מטלותיו. בתפיסה החדשה כל עובד אמור לדעת מהם יעדי הארגון וכיצד הוא יכול להשפיע על השגתם.
*'''איסוף נתונים וניתוחם''' – לפי השיטה החדשה נדרש שינוי בתרבות הארגון שכן ארגונים המסתפקים ברמת איכות כוללת מדגישים רק את "השורה התחתונה" של הנתונים הכמותיים – [[רווח (כלכלה)|רווח]]
*'''גיוס משאבי הארגון לתמיכה באיכות''' – לפי השיטה החדשה יש לאתגר את העובדים כל הזמן, לעודד אותם לחדש ולהתמודד עם הבעיות ולתגמל אותם. בהתבסס על הנחת יסוד האומרת שתפקיד העובד הוא לא רק לעשות את עבודתו אלא לשפר את איכותה בהתמדה.
*'''שלילת שביעות רצון עצמית''' – הגישה החדשה מניחה כי שביעות רצון פירושה קפיאה על השמרים.
שורה 41:
רישום המדדים חשוב לא רק לצורך הגדרת טווחי מדידה, אלא גם כדי לדעת אילו תקלות גרמו להגדרתם. כך, תיקונים גדולים יותר יכולים להיות מוחלפים מאוחר יותר (בעת תכנון מחדש של המוצר, לדוגמה), ללא אובדן איכות. לאחר פרק זמן מסוים, שבו פועלת שיטת ה-TQM, חלקים מתוכננים מחדש פעמים רבות כך שגדלים בעייתיים מפסיקים להתקיים או הופכים לפחות בעייתיים.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=TQM}}
| |||