ויקיפדיה

חלופות לאשפוז פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 13:
'''המסגרת הפיזית:''' הבית עצמו כולל בדרך כלל מטבח, סלון, מספר חדרי שינה המיועדים לדייר אחד עד שניים.בחלק מהמקרים יש גינה.
 
'''במה זה שונה מאשפוז בבית חולים:''' איש לא יכריח את האדם לקחת תרופות, איש לא יכין עבור האדם את ארוחותיו הוא יכין אותן אם וכאשר ירצה בכך (המזון עצמו מסופק על ידי המקום) היחס אל האדם הוא יחס רגיל לאדם בוגר היודע מה טוב בשבילו ומה דרוש לו כדי לחזור לתפקד . מטרת המקום אינה לאזן את האדם האדם מבחינה [[תרופה|תרופתית]] ואינה לעזור לאדם לשלוט ב[[סימפטומים]] שלו, או "לתקן" אותו. מרכזי הפוגה עוסקים בכלים ל[[רווחה נפשית]] אישית ובדרכים להשגתה. הבדל חשוב נוסף הוא, שבתי חולים מקבלים בדרך כלל אנשים במצב חריף, כשתסמיני ההפרעה הפסיכיאטרית נמצאים בשיאם או קרוב לשיאם. מרכזי הפוגה לעומת זאת מעודדים אנשים להגיע אליהם עוד לפני ההידרדרות למצב החריף, כשהאדם חש בירידה במצבו הנפשי. זאת במטרה למנוע את ההידרדרות שעלולה להסתיים בצורך באשפוז.
 
'''מסגרותאזורי כאלה פועלות ב:פעילות''' ישנם מרכזי הפוגה במקומות שונים ב[[ארצות הברית]] וכן במדינות שונות ב[[מערב אירופה]].
 
'''מפעילי המסגרת''': מרכזי הפוגה מנוהלים ומופעלים בלעדית ידי אנשים עם מגבלה נפשית שעברו הכשרה מקצועית מתאימה (אנשים כאלה מכונים 'עמיתים' ובאנגלית Peers). עמיתים אלה מקבלים הכשרה שכוללת שיכלול ועידון של יכולת הקשבה[[קשב]] וההכלהו[[הכלה (פסיכולוגיה)|ההכלה]]. כמו כן מוכשרים העמיתים בנושאים כלליים כמו מתן [[עזרה ראשונה]] בסיסית במקרה הצורך.
 
'''מסגרת אידאולוגית''': מרכזי ההפוגה מבוססים במידה רבה על אידאולוגיהמסגרת מושגית ואידאולוגית ששמה Intentional Peer Support <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.intentionalpeersupport.org/what-is-ips/|כותרת=What is IPS? {{!}} Intentional Peer Support|אתר=Intentional Peer Support|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2017-09-18}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=S Mead, E Kuno, S Knutson|שם=[Intentional peer support].|כתב עת=Vertex (Buenos Aires, Argentina)|כרך=24|שנת הוצאה=2013|קישור=http://europepmc.org/abstract/med/24511559}}</ref> שפיתחה שרי מיד.
 
'''מימון''': בארצות הברית בחלק גדול מהמקרים המדינה היא המממנת את השירות מתוך רציונל של חיסכון בעלויות אשפוז<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Parry, N.|שם=Community Crisis Respite Centers Provide Cost-Saving Alternatives to the ED for Patients in Crisis.|כתב עת=MD Conference Express|כרך=(14), 44|עמ=12-13|שנת הוצאה=2015}}</ref>.
 
'''ממצאי מחקרים''': קיימת עדות מחקרית על כך שמרכזים כאלה ב[[ארצות הברית]] מביאים ל[[חיסכון]] בעלויות האשפוז הפסיכיאטרי<ref name=":0" />, זאת משני טעמים עיקריים
'''ממצאי מחקרים''':
 
א. הטיפול הניתן בבית חולים לא בהכרח יביא להטבה לכל מטופל הנמצא במשבר נפשי. הוא מתאים יותר לאנשים במצב של משבר נפשי חריף (פסיכוזה, מאניה או מצבי דיכאון חמורים עם סכנת אובדנות חמורה). במקרים רבים אחרים בית החולים הוא פתרון יקר מאד, ולא יעיל שלא בהכרח יביא להטבה במצב. לעומתו הסיוע התמיכתי שניתן במרכזי הפוגה יכול לסייע במגוון רחב של מצבי משבר רגשיים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mona M. Shattell, Barbara Harris, Josephine Beavers, Stella Karen Tomlinson|שם=A Recovery-Oriented Alternative to Hospital Emergency Departments for Persons in Emotional Distress: “The Living Room”|כתב עת=Issues in Mental Health Nursing|כרך=35|עמ=4–12|שנת הוצאה=2014-01-01|doi=10.3109/01612840.2013.835012|קישור=http://dx.doi.org/10.3109/01612840.2013.835012}}</ref>.
 
ב. העומס על המערכת הפסיכיאטרית הקונבנציונלצית קטן, כך שתטפל רק באותם מקרים שבהם יש צורך בטיפול.
 
ג. נראה שלפחות בחלק מהמקרים המענה הניתן במרכזי ההפוגה מסייע בשיפור במצבם של האנשים המגיעים למקום ומקבלים ממנו תמיכה.עם זאת אין עדיין מחקרים רבים מספיק כדי לקבוע את יעילות המענה הניתן במרכזים אלה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Laysha Ostrow, Bevin Croft|שם=Peer Respites: A Research and Practice Agenda|כתב עת=Psychiatric Services|כרך=66|עמ=638–640|שנת הוצאה=2015-03-01|doi=10.1176/appi.ps.201400422|קישור=http://ps.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ps.201400422}}</ref>.
 
=== '''סוטריה (Soteria)''' ===
משמעות השם היא 'גאולה' (מהשפה ה[[יוונית]]). מודל זה התפתח בארצות הברית ביוזמתו של הפסיכיאטר האמריקני המנוח לורן מושר,בסאן חוסה קליפורניה ב 1971. המודל הופץ תחילה ברחבי ארצות הברית ובהמשך למדינות רבות ב[[אירופה]] ([[גרמניה]], [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], [[בלגיה]] [[הונגריה]] ומדינות נוספות). ב-2016 החל לפעול גם ב[[ישראל]]. מודל זה מתבסס על מרכז פיזי (בית) המהווה מרכז טיפולי בקהילה לאנשים במצבי משבר נפשי חריף. מסגרות כאלה פועלות ב:
 
'''אזורי פעילות:''':
 
מפעילי המסגרת מימון
שורה 35 ⟵ 43:
מודל זה התפתח מאז אמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] של [[המאה ה-20|המאה העשרים]], בצפון [[לפלנד]], [[פינלנד]]. מודל זה, שנועד לתת מענה בעיקר למצבים פסיכוטיים ראשוניים, נעשה שימוש באסטרטגיות של טיפול משפחתי ומערכתי שתכליתו ליצור קואליציה תומכת שתסייע לאדם לחזור לתפקד, כשהוא מסתייע בתמיכה הקיימת בסביבת מגוריו הקרובה (משפחה וכדומה). בגישה זו נעשה שימוש מדוד, מבוקר וקצר טווח בתרופות, כדי להפחית את התסמינים הפסיכוטיים. ה[[פסיכוזה]] מוגדרת במונחים של משבר זמני, לא של [[הפרעה נפשית]]. עבודת דיאלוג פתוח מתקיימת בביתו של האדם במשבר ולעיתים במרכז טיפולי אזורי. השם דיאלוג פתוח מבטא את דרך הפעולה האופיינית למיזם זה, המבוססת על שיתוף האדם במשבר בקבלת החלטות.
 
'''מסגרותאזורי כאלה פועלות בפעילות:''': המסגרת המקורית פועלת במערב לפלנד, פינלנד.
 
'''מפעילי המסגרת''': אנשי מקצועות בריאות שונים ([[פסיכותרפיסטית|פסיכותרפיסטים]], [[אח (מקצוע)|אחיות]], [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאלים]] ועוד), בעלי הכשרה בתחום [[טיפול משפחתי|הטיפול המשפחתי]]. '''מימון:''' המדינה
שורה 44 ⟵ 52:
ב[[גטבורג|גטבורג,]] [[שוודיה]], מתקיים זה מספר שנים פרויקט שבו משפחות החיות במשקים כפריים מארחות לתקופות של חודשים ושנים אנשים במצבי משבר נפשי, שהעדיפו טיפול זה על פני הטיפול הפסיכיאטרי המסורתי הניתן בבית חולים פסיכיאטרי. המשפחות מקבלות תמיכה מקצועית והדרכה מהקרן למשפחות מטפלות. המשפחות מקבלות מהמדינה הכיסוי של הוצאות הכלכלה של הדיירים ובנוסף הדיירים עובדים בעבודות המשק השונות (טיפול בבעלי חיים וכדומה). גם כאן לא מתקיים "טיפול" במשמעות המסורתית של המושג. יש
 
מסגרות'''אזורי כאלה פועלות בפעילות:''' נכון ל 2017 מדובר במשפחות בשוודיה בלבד (לא ידוע על מדינה נוספת שאימצה רעיוןמודל דומהזה)
 
'''מפעילי המסגרת:''' בני משפחה, שאינם אנשי מקצוע טיפולי, המקבלים הדרכה ותמיכה מקצועית ממרכז הקרן, בגטבורג. מימון : על ידי הממשלה.
 
'''ממצאי מחקרים:'''
 
== חלופות אשפוז פסיכיאטרי בישראל ==
שורה 74 ⟵ 82:
* Michelle Heyland, Courtney Emery, Mona Shat, [http://www.gjcpp.org/en/article.php?issue=15&article=74 '''The Living Room: Community Crisis respite Program: Offering People in crisis an alternative to Emrgency Departments.'''] ''Global'' ''Journal of Community Psychology Practice''. 4 (3) Oct 10, 2013
* T. K. Greenfield, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2782949/ '''A randomized trial of a mental health consumer-managed alternative to civil commitment for acute psychiatric crisis'''], Am J Community Psychol. 2008 Sep; 42(1-2): 135–144.
* Mead, S. (2003). [https://cabhp.asu.edu/sites/default/files/mead_defining-peer-support.pdf Intentional Peer Support.] ''Bristol, Vermont''.‏
 
=== סוטריה ===
Lichtenberg, P,(2011) '''[https://www.researchgate.net/profile/Pesach_Lichtenberg2/publication/51057617_The_Residential_Care_Alternative_for_the_Acutely_Psychotic_Patient/links/584c6fe708aeb989251f773d/The-Residential-Care-Alternative-for-the-Acutely-Psychotic-Patient.pdf The residential care alternative for the acutely psychotic patient.]''', ''Psychiatric quarterly'', ''82''(4), 329-341
 
=== '''דיאלוג פתוח''' ===
* Jaakko Seikkula, Birgitta Alakare & Jukka Aaltonen (2011): The Comprehensive Open-Dialogue Approach in Western Lapland: II. Long-term stability of acute psychosis outcomes in advanced community care, ''Psychosis'', 3:3, 192-204
* Holmesland, A. L., Seikkula, J., Nilsen, O., Hopfenbeck, M., & Arnkil, E. (2010). [http://ijic.ubiquitypress.com/articles/10.5334/ijic.564/galley/1063/download/ Open Dialogues in social networks: professional identity and transdisciplinary collaboration.] ''International Journal of Integrated Care'', ''10'', 331-338.‏
שורה 92 ⟵ 101:
 
== קישורים חיצוניים ==
* [https://he-il.facebook.com/soteria.israel/ עמותת סוטריה ישראל] , באתר [[פייסבוק]] (שם האתרעברית)
* [http://www.soterianetwork.org.uk/ אתר רשת סוטריה בבריטניה] (אנגלית)
* [https://www.alyssum.org/ אתר של מרכז הפוגה ברוצ'סטר שבמדינת ורמונט בארצות הברית.] (אנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חלופות_לאשפוז_פסיכיאטרי"