סובסידיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
 
==ההשפעות השליליות של סובסידיות==
כלכלנים חסידי [[השוק החופשי]] מתנגדים למתן סובסידיות משום שלשיטתם התערבות ממשלתית בשוק תמיד מזיקה יותר משהיא מועילה בחשבון כולל.
 
מתן הסובסידיה יוצר עיוות במשק משום שהכמות המיוצרת מהמוצר המסובסד גדולה יותר מהכמות האופטימלית שהייתה נקבעת על ידי [[כוחות השוק]] ללא התערבות ומשום שכדי לממן את הסובסידיה הממשלה מטילה [[מס|מסים]] ומקטינה את ה[[הכנסה פנויה|הכנסה הפנויה]] של הפרטים ואת יכולתם לרכוש את שאר המוצרים.
 
מעבר להתנגדות העקרונית לסובסידיה באשר היא, סובסידיות מסוימות נחשבות כמזיקות במיוחד מאחר שהן מחזיקות בחיים תעשיות שאין הצדקה כלכלית לקיומן. כאשר תעשייה מקומית אינה מסוגלת להתחרות בשוק ה[[גלובליזציה|גלובלי]] כנגד [[יבוא]] מבחוץ, הדבר הנכון לעשות לפי השקפת העולם [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] היא לתת לה לגווע ולהפנות את ה[[הון]] וה[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] שעסקו בה לתחומים אחרים בהם יש למשק [[יתרון יחסי]]. מה שקורה בפועל במקרים רבים הוא שהממשלה מתערבת על ידי סובסידיות או [[מכס|מכסים]] לטובת התעשייה הלא יעילה, אם בגלל לחצים פוליטיים של התעשיינים ([[שדלנות]]) או בשל הרצון להימנע מאובדן מקומות עבודה בטווח המיידי.
 
דוגמה קלאסית להתערבות ממשלתית מהסוג הזה היא ההגנה ב[[מדינה מפותחת|מדינות מפותחות]] על החקלאות ועל תעשיות שאינן עתירות ידע, כגון [[טקסטיל]]. לסובסידיות האלה יש תוצאה שלילית נוספת: הן מונעות מ[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]], שעיקר תוצרתן בענפים האלה, מלייצא את תוצרתן ולהתגבר על עוניין.
 
סובסידיות מסוימות עשויות לגרום ל[[שחיתות]] או [[הונאה]], למשל כאשר הסובסידיה ניתנת לסקטור מסוים בלבד ובכך מאפשרת לו לסחור במוצר ולמוכרו לאחרים.