דודו ברק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה - אין צורך בכותרת לחצי שורה |
←ביוגרפיה: מיותר |
||
שורה 24:
== ביוגרפיה ==
ברק נולד וגדל בשכונת [[רחביה]], [[ירושלים]]. בילדותו השתייך למקהלת פינת הילד של [[קול ישראל]]. בנעוריו עבר עם משפחתו ל[[חולון]]. את שירותו הצבאי העביר כקריין וכעורך מוזיקלי ב[[גלי צה"ל]]. לאחר שחרורו מהצבא התקבל ללימודי טלוויזיה באוניברסיטת RSA ב[[ברודוויי (רחוב)|ברודוויי]], [[ניו-יורק]]. עם שובו כעבור שנה שב לגור בירושלים ולמד ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] [[ספרות עברית]], [[פולקלור]] יהודי, [[אמנות]] ו[[חינוך]]. בשנת [[1970]] החל את דרכו כעורך מוזיקלי
ברק החל לפרסם שירים ופזמונים בשנת [[1968]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. בין שיריו הראשונים היה "הילדים של סיוון", שאותו כתב לזמרת [[אילנית]], ששרה רבים משיריו. רבים מפזמוניו הראשונים כתב ל[[להקה צבאית|להקות הצבאיות]] ובהם: ""ארץ ישראל יפה", "סיירת אגוז", "היום היום", "לצפון באהבה" ו"[[פרחים בקנה]]" שנכתב בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים ושנבחר ביום העצמאות ה-56, בין חמשת שירי הלהקות הצבאיות האהובים במצעד שערך [[ערוץ 2]]. בראשית דרכו הרבה לכתוב עם המלחינים [[שייקה פייקוב]], [[נורית הירש]], [[נחום היימן]], [[אפי נצר]] ו[[מוני אמריליו]]. דודו ברק מזוהה בעיקר עם שירי ארץ ישראל שכתב והוא מרבה לתאר בשיריו את נופיה וחגיה. משיריו הבולטים בתחום זה: "דרך ארץ השקד", "בצל כפות תמר", "ארץ שבעת המינים", "זמרת הארץ", "אהבת איתמר בן אב"י" ו"דרך ישנה". בשנת [[2004]] כתב תקליטור שכולו שירי חגים שהלחין טוני הלפמן בביצוע [[רונית אופיר]]. בין שיריו גם שירי זיכרון לנופלים במערכות ישראל, כמו "אחי גיבורי התהילה" ו"בפרוט נבל ועוגב", שהקדיש אותם לחבריו שנפלו ב[[מלחמת ההתשה]] וב[[מלחמת יום כיפור]].
שורה 32:
לברק זיקה הדוקה אל ירושלים, עליה כתב גם מספר שירים כמו "שובי בת ירושלים" ו"כותל בירושלים", שכתב עם המלחין [[נחום היימן]]. ברק אהד במיוחד את הזמרת [[שושנה דמארי]], שלה כתב כמה שירים כמו "שובי בת ירושלים" ולכבוד זכייתה ב[[פרס ישראל]], בשנת [[1988]], כתב את השיר "עגילי דמאר" שביצעה [[ירדנה ארזי]]. כמו כן חיבר את השיר "ירושלמי שכמוך", לכבוד חתן פרס ישראל [[יהורם גאון]] ואת השיר "נתיבה", לכבודה של [[נתיבה בן יהודה]].
ברק חיבר מילים לכמה [[פסקול|פסקולי סרטים]] ובהם, לסרט "[[נורית (סרט)|נורית]]".
בסוף [[שנות השבעים]], החל לפרסם ספרי שירה וספרי ילדים. הוא ערך ספר פזמונים של הלהקות הצבאיות וספר שירי [[לאה גולדברג]] ושני ספרים מפזמוניו בשם "דרך ארץ השקד" ו"היום היום". בין ספריו "פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ" - שאותו כתב בעקבות מסע שורשים שקיים טרם נפילת [[מסך הברזל]] ל[[פולין]], שם גדלו הוריו. על ספר זה הוענק לו פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול לשנת [[1988]].▼
בשנת [[1971]] זכה עם שירו "ושוב אתכם", בביצוע [[אילנית]], במקום השני בפסטיבל השירים הבינלאומי ב[[אתונה]]. שלוש שנים אחר כך זכה שירו "שירו שיר לשמש", גם כן בביצוע אילנית, במקום השלישי בפסטיבל השירים הבינלאומי ב[[טוקיו]].▼
▲בסוף שנות השבעים החל לפרסם ספרי שירה וספרי ילדים. הוא ערך ספר פזמונים של הלהקות הצבאיות וספר שירי [[לאה גולדברג]] ושני ספרים מפזמוניו בשם "דרך ארץ השקד" ו"היום היום". בין ספריו "פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ" - שאותו כתב בעקבות מסע שורשים שקיים טרם נפילת [[מסך הברזל]] ל[[פולין]], שם גדלו הוריו. על ספר זה הוענק לו פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול לשנת [[1988]].
▲בשנת [[1971]] זכה עם שירו "ושוב אתכם", בביצוע אילנית במקום השני בפסטיבל השירים הבינלאומי ב[[אתונה]]. שלוש שנים אחר כך זכה שירו "שירו שיר לשמש", גם כן בביצוע אילנית, במקום השלישי בפסטיבל השירים הבינלאומי ב[[טוקיו]].
במרץ [[2009]] זכה ברק ב[[פרס אקו"ם]] על מפעל חיים. ביוני [[2012]] העניקה לו [[אוניברסיטת בר-אילן]] אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי, במסגרת אירועי הכנס השנתי "מי אני שיר ישראלי".
| |||