לואיג'י זינגלס – הבדלי גרסאות

מ
הוספת קישור למדינת רווחה
מ (בוט החלפות: \1כדי)
מ (הוספת קישור למדינת רווחה)
זינגלס הוצג בהבלטה בתקשורת, אשר עולה בקנה אחד עם אמונתו כי כלכלנים צריכים לנקוט עמדה ציבורית יותר לגבי מה שהם מאמינים. בעודו נוקט בעמדת כלכלן מסורתי במובנים רבים, הוא ידוע על כמה דעות ייחודיות משלו. הוא דגל להחליף את כל המסים עם מס צריכה יחיד, עמדה שבדרך כלל נוקטים בעלי דעות שמרניות פוליטיות. מאידך, הוא הביע תמיכה ב[[רגולציה]] גדולה יותר של התעשייה הבנקאית. עם זאת, זינגלס הביע את תמיכתו בתקרת החוב של [[ארצות הברית]].
 
אף כי זינגלס הוא פרו-שווקים, ומגדיר עצמו כתומך של השוק החופשי, הוא אינו בעד הקטנה בכל מחיר של הרגולציה של המדינה על שווקים. בספרו הוא מתאר כיצד באופן היסטורי חברו תומכי שוק חופשי ועסקים גדולים כדי לקדם את המגזר העסקי, ורעיונות של יוזמה פרטית ושוק חופשי מול זרמים סוציאליסטים שדגלו בהלאמה, קומוניזם או [[מדינת רווחה]] רחבה. אבל לפי זינגלס, לאחר תקופה מסוימת הגיעה השלב שבו התאגידים הגדולים הפכו למחוברים זה עם זה ומתואמים מבחינה פוליטית והם מהווים את החסם הגדול ביותר לתחרות.
 
זינגלס מתאר את המונופול העסקי הגדול הראשון, [[חברת הודו המזרחית הבריטית]], שהצליחה לקבל מהכתר הבריטי מונופול על המסחר הימי ופעלה מ-[[1600]] במשך 233 שנה. הוא מצטט את הכלכלן הסקוטי [[אדם סמית]], שתיעב את החברה ומונופולים אחרים, וכתב בין השאר: ״הם הצליחו לעתים נדירות בלי פריבילגיות אקסקלוסיביות ונכשלו לעתים קרובות בלעדיהן. בלי פריבילגיות אקסקלוסיביות הם ניהלו את העסקים בצורה כושלת״.