כובאנה – הבדלי גרסאות

הכובנה היא מאפה דמוי [[חלה]] עגולה ואוורירית מ[[בצק שמרים]], עשיר ב[[חמאה]] מותכת כ[[סאמנה]] (לעתים מוחלפת ב[[מרגרינה]] או ב[[שמן]]), הנאפה לילהבמשך שלם8 עד 12 שעות בתוך [[סיר]] באפייה איטית - ב[[טמפרטורה]] הנמוכה מ-100 [[מעלות צלזיוס]] במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (ב[[תנור אפיה|תנור]] או על [[פלטה חשמלית|פלטה]]), אזי צבעה הופך ל[[חום (צבע)|חום]] כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.

הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכןוהוכנה בצורה מיוחדת ל[[שבת]] (אצל יהודי [[צנעא]] וצפון תימן), ואילו ב[[ארץ ישראל]] נאכלנאכלה בסעודת בוקר שבת.

[[טעם|טעמה]] של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי [[קצח]]. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון [[עגבנייה|עגבניות]] מרוסקת, [[סחוג]], [[ביצה (מזון)|ביצה]] שלוקה, [[סאמנה]], [[חילבה]] או [[מוצרי חלב]]. ישנם כאלהיש הטומנים בתוך הבצק נתחי [[בשר (מזון)|בשר]] במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.

כאשר אין אדם [[קביעות סעודה|קובע סעודתו]] על הכובאנה ברכתה "[[בורא מיני מזונות]]" ובסופהוב[ברכה אחרונה]] "[[על המחיה]]". אך אם קבע עליה סעודה נחלקו פוסקי זמננו האם יש לברך עליה [["בורא מיני מזונות]] ב[[ברכה ראשונה]]," ו[["על המחיה]] ב[[ברכה אחרונה]]"{{הערה| שו"ת "עולת יצחק" לרב [[יצחק רצאבי]] שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה אין בה דין של פת אפויה וברכתה מזונות, והוא מפסיקת בין הדין בצנעא.}}, או שיש לברך עליה "[[המוציא]]" בברכה ראשונה וברכתו[[ברכת המזון]] לאחריה{{הערה|כך כתב הרב [[יוסף קאפח]] בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושים את הכובאנה בתנורים בקביעות סעודה יש לברך עליה המוציא.}} לכל הדעות אם אפה את הכובאנה במסהבמכסה פתוח וקבע סעודתו עליה יש לברך עליה "המוציא" וברכת המזון.