מאמר מערכת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למרכז הליכוד |
|||
שורה 12:
*ב-[[6 ביוני]] [[1982]], עם פרוץ [[מלחמת לבנון הראשונה]] כתב העיתונאי [[עמירם ניר]] מאמר מערכת ב"[[ידיעות אחרונות]]", תחת הכותרת "שקט, יורים". המאמר בעיקר קרא לאחדות סביב [[צה"ל]], והתאים יותר - ברוחו - לשנותיה הראשונות של המדינה, בעיקר בגלל הממסדיות שהפגין. במאמר נכתב, בין היתר: "...עכשיו אין אופוזיציה, אין ליכוד ומערך, אין דתיים וחילוניים, עשירים ועניים, ווזווזים וצ'חצ'חים. עכשיו כולנו עם אחד, במדים, עכשיו יורים. שקט." המאמר הפך לסמל של אהדת הממסד בתקשורת, והוזכר גם ביחס להתנהגות התקשורת בימיה הראשונים של [[מלחמת לבנון השנייה]].
[[קובץ:Maariv House, Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט "איפה הבושה?" בחזית בית "מעריב"]]
*ב-[[17 במאי]] [[2005]], במלאת 57 שנה ל[[הכרזת העצמאות]], יצא "[[מעריב]]" במאמר מערכת שהודפס בכותרתו הראשית של העיתון תחת הכותרת "עברתם כל גבול"{{הערה|{{
*ב-[[26 ביוני]] [[2007]], יום אחרי פרסום הקלטת שבה נשמע קולו של החייל החטוף [[גלעד שליט]], יצאו שני העיתונים הגדולים - "[[מעריב]]" ו"[[ידיעות אחרונות]]" - בפורמט זהה: שניהם השתמשו בתמונתו של שליט, ובמאמר מערכת הקורא לביצוע מיידי של עסקת שבויים שתביא לשחרורו של שליט. ב"[[מעריב]]" הייתה זו [[יעל פז-מלמד]] (תחת הכותרת "תחזירו אותו"), וב"[[ידיעות אחרונות]]" זו הייתה העיתונאית [[סימה קדמון]] (תחת הכותרת "קול של ילד"). המאמרים עוררו שוב את הוויכוח הציבורי בשאלת מחיר שחרורו של שליט, ובשאלה האם יש לשחרר אסירים - גם עם "דם על הידיים", כלומר כאלו שרצחו אזרחים בפועל - תמורת גלעד שליט. המאמר גם עורר סערה בתוך התקשורת, וכבר באותו בוקר טען העיתונאי ומגיש הטלוויזיה [[ירון לונדון]], בתוכנית "[[מה בוער]]" ב[[גלי צה"ל]]: "...ידיעות אחרונות ומעריב סייעו ביודעין או שלא ביודעין לחמאס בעניין הכותרות הראשיות שנתנו הבוקר בנוגע לגלעד שליט..."{{הערה|{{גלובס|דורון אביגד ורן רימון|ירון לונדון: "'ידיעות אחרונות' ו'מעריב' סייעו לחמאס בכותרות שנתנו הבוקר בנוגע לגלעד שליט"|1000225269|26 ביוני 2007}}}}.
| |||