ויליאם ג'נינגס ברייאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏רקע וקריירה מוקדמת: קישורים פנימיים
מ הוספת קישור לעליונות לבנה
שורה 194:
בתוך המפלגה הדמוקרטית, נחשב ברייאן למנהיג אהוד. ב-1962, אמר הנשיא לשעבר [[הארי ס. טרומן]] שברייאן הוא אחד מהגדולים ביותר, ושבזכותו הליברליזם קיים בארצות הברית. ב-1900, כשהיה בן 16, נכח טרומן בוועידה הדמוקרטית בקנזס סיטי ושמע את נאומו של ברייאן, וכך הפך לתומך שלו. רבים טענו שמסע הבחירות שלו ב-1896 היה המאבק הראשון של ההמונים במיוחסים. ב-1934, נאם הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] לזכרו וטען שהיה כנה, ונלחם כל חייו כנגד עוולות.
 
ברייאן היה מהנואמים הגדולים בתקופתו, ונחשב למנהיג המפלגה הדמוקרטית והאנשים הפשוטים. נאום "צלב הזהב" שלו הכניס את הפופוליסטים למפלגה הדמוקרטית, ופשטותו משכה אליה את השחורים והפמיניסטיות. ברייאן האמין בכוחה של הממשלה לשפר את חייהם של אנשים, וטען ב-1916 שעל הממשלה לקבוע שכר מינימום, לקבוע שעות מקסימום לעבודה, לווסת את שיעורי הריבית, ולאכוף פיקוח על מזון, תרופות ודיור. ברייאן הפך לגשר שהביא קבוצות שונות אל המפלגה, וסלל את הדרך לדמוקרטים ליברלים כרוזוולט עם מדיניות ה[[ניו דיל]]. למרות זאת, רבים טוענים שהיה גזען, כרבים במפלגה הדמוקרטית בתקופה ההיא, ושנחשב לשריד מתקופה של [[עליונות לבנה]] שלא הייתה רלוונטית יותר.
 
ברייאן זכור גם בשל הצהרתו הנבואית לאחר שהפך למזכיר המדינה: "אני מאמין שלא תהיה מלחמה כל עוד אהיה מזכיר המדינה, ואני מאמין שלא תהיה מלחמה כל עוד אני חי".