בעל קרי – הבדלי גרסאות

 

==טבילת עזרא==

ב[[תקופת בית שני]] קבע [[עזרא הסופר]] הגבלה מיוחדת על בעל קרי, שבמהותה איננה קשורה להלכות טומאה וטהרה, והיא שלא [[תלמוד תורה|ילמד תורה]] ולא [[תפילה (יהדות)|יתפלל]] עד שיטבול במקווה.{{הערה|1=משנה מסכת ברכות פרק ג משניות ד-ה. לדעת הרמב"ם התקנה המקורית הייתה ללימוד תורה בלבד, ובית דין אחר הוסיף תקנה לטבול לפני תפילה. ראו {{רמב"ם|אהבה|תפילה וברכת כהנים|ד|ד}}. לעומת זאת [[הרא"ש]] (בבא קמא סוף פרק ז') העלה אפשרות לפיה תקנת עזרא הייתה טבילה לתפילה ולא ללימוד תורה.}} אפשרות אחרת למי שמתקשה לטבול במקווה היא לשפוך על עצמו מים בכמות של תשעה [[קב (מידת נפח)|קבין]]{{ הערה|({{בבלי|ברכות|כב|א}}) והם 10.8 ליטר ולדעת החזו"א 21.51 ליטר}}, דבר שאמנם אינו מטהר אותו, אבל מתיר לו ללמוד או להתפלל.{{הערה|1=משנה מסכת מקוואות פרק ג משנה ד}} הדבר נועד ליצור אווירה של כובד ראש בשעת הלימוד והתפילה{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כב עמוד א}} דין זה בטל זמן מה לאחר חורבן בית המקדש, כי הציבור לא עמד בו,{{הערה|1=תלמוד בבלי, שם, ורמב"ם, משנה תורה, הלכות קריאת שמע פרק ד הלכה ח.}} ויש שהסבירו את ההיתר מלטבול משום ההסבר שמופיע בתלמוד לכך שדברי תורה אינם מקבלים טומאה משום שהם נמשלו לאש ואש איננה מקבלת טומאה (ברכות כב א). נמצא (רק) חולק אחד בפוסקים{{הערה| [[שו"ת מן השמים]],שאלה ה'.}} הסובר שיש להמשיך לקיים את תקנת עזרא ודבריו לא נפסקו להלכה. בכל זאת, יש הנוהגים בימינו, לקיים תקנה זו. בחוגי ה[[חסידות]], טובלים יום יום לפני [[תפילת שחרית]].