דרומא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 27:
[[כרמל (אתר מקראי)]] מצוטט בשלושה הקשרים:
 
# "כרמל ([[ספר {{תנ"ך|שמואל]] א', כ"ה, |כה|ב'}}) - שם היה נבל. עד היום יש כפר נקרא בשם כרמלה, הנקרא (בכתוב) כרמל, מהמיל העשירי מחברון למזרח, שם יושב משמר צבא".
# "כרמל ( [[ספר {{תנ"ך|יהושע]] ט"ו, נ"ה|טו|נה}}) במטה יהודה. משם היה נבל. כפר גדול מאוד (נקרא) כרמל בדרומא, אצל חברון דרומא. שם יושב משמר חיילים".
# "סמוך לה נמצא כרמלה - הנקרא (בכתוב) הכרמל. כך נקרא עד היום, כפר של יהודים".
 
שורה 47:
[[רימון (אתר מקראי)]] - היום, ליד קיבוץ [[להב (קיבוץ)|להב]] - "גם אותה לכד יהושע ויך את מלכה, אשר הייתה בנחלת שמעון ויהודה. ועתה היא חרמון, כפר גדול מאוד של יהודים טז' מילין מבית גוברין לדרום בדרומא".
 
[[סוסיא העתיקה]] אינה נכללת ב"ספר השמות" של אוסביוס. לדעת ה[[ארכאולוג]] [[אברהם נגב]], שחפר את האתר, שמו המקורי של היישוב הוא "כרמל", ואילו סוסיא הוא שם מאוחר, שניתן למקום על ידי הפלאחים המקומיים על-שם צמח השוש הגדל באזור. הוא סבר, שסוסיא היא "כרמל היהודית, שיהודים הגיעו אליה מכרמל האחרת, ששמה השתמר בכפר הערבי חירבת אל-כירמיל. תהליך זה התרחש לאחר מרד בר-כוכבא, כאשר חיל מצב רומי התיישב בכרמל, כפי שהוזכר אצל אוסביוס. מקור : '''[[דורון שר-אבי]] ו[[חנן אשל]]'''.
 
תפוצת מקוואות הטהרה באזור היא רחבה:
 
* בסוסיא נמצאו כ-25 מקוואות, הן בבתים פרטיים והן במבני הציבור.
* בחרבת מעון, בראש התל ובסמוך לבית הכנסת, נמצא מקווה טהרה גדול ממדים.
שורה 101 ⟵ 100:
קיר מערבי השתמר בגובה של 8 מ' (גובה יוצא דופן הנראה ברחוב הראשי של הכפר [[א-סמוע]].
בקיר הצפוני גומחה מרכזית לארון קודש ומצדדיה- 2 גומחות קטנות, בימה בולטת וספסלים מאבן מסביב לאולם בית הכנסת.
 
* ענים - אולם תפילה, אכסדרה וחצר, 2 פתחים ממזרח ששרדו את מלוא גובהם, רצפה עשויה מלוחות אבן ומתחתם סימנים לקיומה של [[רצפת פסיפס]], רבע משטח האולם בצפון- יוחד לבימה, לאורך הקיר המערבי- ספסל ומבואה לבית הכנסת המרוצפת פסיפס עם כתובת הקדשה.
 
שורה 107 ⟵ 105:
 
[[דורון שר-אבי]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]] מעלה את ההשערה כי הממצאים ב[[סוסיא העתיקה]] ובישובי דרומא מורים כי, בתקופה מ[[המאה ה-4]] עד [[המאה ה-8]] הייתה לאוכלוסייה היהודית בדרומא מנהגים שונים מאלו של יהודים בגליל. תופעה זו באה לידי ביטוי בממצאים הבאים:
 
* ריבוי [[מקווה|מקוואות טהרה]]. בחפירות שנערכו בסוסיא התגלו כ-35 מקוואות.
* פתחי ארבע מבתי הכנסת היו בצד מזרח. לפי ה[[הלכה]] כי "אין פותחים בתי כנסיות אלא למזרח" (תוספתא, מגילה, פ"ג, הכ"א). מניעים הלכתיים היו חשובים דיים כדי לחרוג מהנוהג האדריכלי המקובל.