אום ח'אלד – הבדלי גרסאות

'''אום ח'אלד''' (ב[[ערבית]]: '''أمّ خالد''') היה [[כפר]] [[ערביי ארץ ישראל|ערבי]] ב[[השרון|שרון]] כקילומטר מזרחית ל[[נתניה]]. הכפר היה שייך לנפת [[טול כרם]] במחוז שומרון (1945), שטחי אדמותיו היו 2,894 דונם ובשנת 1945 מנה 970 נפשות{{הערה|1=נגה קדמן, '''בצדי הדרך ובשולי התודעה''', ספרי נובמבר, 2008, עמ' 145.}}. בשנות העשרים נקנו 882 דונם מאדמות הכפר על ידי אגודת [[בני בנימין]] ועל שטח זה הוקמה המושבה נתניה. במהלך [[מלחמת העצמאות]] ב-[[20 במרץ]] [[1948]] הכפר נכבש והתרוקן מתושביו, בין הריסותיו שוכנו עולים יהודים מ[[מדינות ערב]]. כיום מבני הכפר נמצאים בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" מזרחית למרכז העיר, על חלק מאדמות הכפר נמצא היישוב [[בית יצחק-שער חפר]].

בעת [[מסע נפוליאון בארץ ישראל|מסע נפוליאון לארץ ישראל]] בשנת [[1799]] הגיעו גדודיו של נפוליאון דרך מישור החוף הדרומי אחרי כיבוש רמלה ויפו והתקדמו צפונה, דרך השרון, אל עכו. טור אחד של הגנרל ג'ונו עבר על פני הכפר אום ח'אלד לאורך החוף ב 15 במרץ 1799 ומאוחר יותר בדרכו חזרה אחרי התבוסה ב[[עכו|בעכו]]. עדות לחנייתו של צבא נפוליאון באזור הוא עוגן (מסוג אדמירל), אופייני לצי הצרפתי, שנמצא במפרץ א-זאוויה, כיום המפרץ בחוף עין-התכלת (חוף בלו-ביי).<br />

בשנת [[1874]] זכה המקום לביקור סוקרי [[הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]] ואלה תיעדו את שרידי המצודה ואת ה[[שקמה]] המפורסמת של הכפר (גיל מוערך 600-1200600–1200 שנים), שאותה ניתן לראות עד היום בסמוך לסניף הדואר המרכזי בנתניה. (צ'ארלס וילסון, חבר המשלחת, תיעד בציור את השקמה העתיקה ואת שרידי המצודה בספרו ''Picturesque Palestine''). לפי הסקר הבריטי, שמו הקדום של האתר היה "מדינת אבו עב" (עיירת אבו עב).