M61 וולקן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ @26070714 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:37.142.170.33 |
מ הגהה, replaced: חסרון ← חיסרון (2) באמצעות AWB |
||
שורה 52:
[[קובץ:US Navy 041017-N-0922G-001 The destroyer USS Spruance (DD 963) conducts a Close-in Weapons System (CWIS) live fire test during a Pre-Aim Calibration Fire (PACFIRE) in the Arabian Gulf.jpg|ממוזער|250px|תותח וולקן, חלק ממערכת Phalanx CIWS, יורה אל עבר הים.]]
התכנון הראשון של ה-M61 השתמש בשרשירי תחמושת, המחוברים בחוליות. כתוצאה מכך נגרמו בעיות במנגנון ההזנה שהביאו בסופו של דבר להחלפתו של המנגנון. הנשק המקורי הוחלף מהר מאוד ב-'''M61A1''', שתוכנן לעבוד עם מערכת הזנה ללא חוליות. מערכת ההזנה יכולה להיות חד-כיוונית (פולטת תרמילים ריקים וקליעים שלא נורו) או דו-כיוונית (מחזירה אותם בחזרה ל[[מחסנית]]).
גרסה קלה יותר של הוולקן, ה-'''M61A2''', זהה מכנית ל-M61A1 אך בעלת קנים דקים יותר, המפחיתה את המשקל הכולל ל-91.6 ק"ג (202 ליברות).
שורה 63:
עד לסוף שנות השמונים, ה-M61A1 הוזן בעיקר ב[[תחמושת]] מסדרת M50, שבה פגז אופייני שקל 100 גרם ונורה ב[[מהירות לוע]] של 1,035 מטר לשנייה. הפגזים באים במספר סוגים: פגז רגיל, חודר-שריון (API), נפיץ (HEI) ופגז לאימונים.
ב-[[1988]] פותח פגז חדש, שסומן PGU-28, וכיום הוא הפגז הסטנדרטי ב[[חיל הים האמריקאי]] (US NAVY) וב[[חיל האוויר האמריקאי]] (USAF). פגז זה תוכנן על מנת שהגרר יהיה נמוך יותר ובכך תוגדל מהירות הלוע שלו, שעולה ל-1,052 מטר לשנייה. פגז זה הוא חודר-שריון למחצה המשלב רש"ק נפיץ, שסיפק שיפור ניכר בטווח, בדיוק ובכוח של המערכת על פני פגז ה-M-56A3 הנפיץ הישן יותר. לפגז החדש יש
==ביקורת==
|