יגאל עמיר – הבדלי גרסאות

'''יגאל עמיר''' (נולד ב-[[23 במאי]] [[1970]]) הוא [[רצח יצחק רבין|רוצחו]] של [[ראש ממשלת ישראל]], [[יצחק רבין]]. עמיר רצח את רבין ב-[[4 בנובמבר]] [[1995]], בתום עצרת תמיכה ב[[הסכמי אוסלו]]. הוא נלכד במקום הרצח, ונידון ל[[מאסר עולם]].

 

עמיר נולד ב[[הרצליה]] בשנת [[1970]]. אמו גאולה הייתה [[גן ילדים|גננת]] במקצועה, ואביו שלמה הוא [[סופר סת"ם]]. עמיר למד ב[[בית ספר|בית הספר]] של [[החינוך העצמאי]] בהרצליה וב[[ישיבת היישוב החדש]] ב[[תל אביב]]. לאחר לימודיו התיכוניים למד ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[ישיבת כרם ביבנה|כרם ביבנה]], ובמסגרתה שירת ב[[צה"ל]] כלוחם בגדוד 13 של [[חטיבת גולני]]. על תקופת שירותו בגולני במהלך [[האינתיפאדה הראשונה]] סופר{{הערה|{{תיאוריה וביקורת1|מיכאל פייגה|רצח רבין והשוליים האתניים של הציונות הדתית|4W2dmz|Teoria%2045_Feige|חורף 2015, עמ' 35}}}}:

{{ציטוט|בגולני כולם מרביצים, גם אני לא הייתי נקי ... אבל יגאל היה משהו מיוחד, דרגה כשלעצמה. אני זוכר שבמהלך שגרת החיפושים בג'בליה, הקצין היה אומר לפני שפרצו לבית, תעשו להם טיפול עשרת אלפים. יגאל עמיר היה המוציא לפועל, בהא הידיעה. הוא היה נכנס בהם חזק, מרביץ מכות פה, מעניק כמה דחיפות שם, משחית ציוד, נהנה להציק להם, סתם בשביל הבידור. על זה המ"מ ממש העריץ אותו}}

עמיר למד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. במהלך לימודיו ארגן (יחד עם [[אבישי רביב]]) שבתות ומסלולי טיול ל[[פנויים פנויות|פנויים ופנויות]] מהמגזר הדתי במקומות שונים בעלי משמעות פוליטית, כדוגמת [[חברון]], [[נצרים]] ובניין ה[[אוריינט האוס]]. פעילויות אלו היו חוקיות ולגיטימיות, אך לבקשת השב"כ מסר רביב בקיץ 1995 מידע מפורט אודות עמיר, לרבות קשריו עם אחיו [[חגי עמיר|חגי]], פעילויותיו בארגון [[הפגנה|הפגנות]] נגד [[הסכמי אוסלו]] ובגבעת הדגן ב[[אפרת]], תמיכתו ב[[טבח מערת המכפלה]] שבוצע על ידי [[ברוך גולדשטיין]], וכוונתו לארגן "קבוצת סטודנטים רציניים מבר־אילן המעוניינים לעשות דברים", בלי לעדכן לגביה את רביב, שעמיר העריך שהוא במעקב השב"כ. הצהרה זו פורשה על ידי רביב כ"רעיונות כלליים מאוד שאם יתממשו עלולים להוביל גם לפגיעה בערבים". רביב הונחה להמשיך בפיקוח על עמיר, אך לא הופעלו נגדו אמצעי חקירה נוספים, בין היתר על רקע ריבוי דיווחים חמורים יותר באותה תקופה.{{הערה|דביר קריב, יצחק - רצח רבין: הסיפור שלא סופר, עמ' 22-26}}

 

{{הפניה לערך מורחב|רצח יצחק רבין}}

[[קובץ:Kikar_rabin.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אתר הזיכרון לרבין במקום הירצחו]]

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שמענו ערעור זה, שאנו דוחים אותו בזה, ביום כ' בתמוז, יום פטירתו של [[בנימין זאב הרצל]]. את המדינה חזה. האפשרות כי מנהיג יהודי במדינת היהודים שתקום, יירצח בידי יהודי, ודאי שלא עלתה על דל מחשבתו. לא כך חזו ראשונים כי יקרה בהגיענו לעצמאות. ואף אנו, שכבר למדנו לעמוד על הפער בין החזון למציאות, לא נטה לבנו להאמין כי נבלה אשר כזאת תהיה בישראל. באה המציאות וטפחה על פני ראשונים ואחרונים. ראש ממשלתה של מדינת ישראל אכן נרצח בידי המערער.|מקור=ע"פ 3126/96, '''יגאל עמיר נ' מדינת ישראל''', פ"ד נ(3), 638}}

 

יגאל עמיר נתפס במקום, והועבר לחקירה בידי השב"כ, בה שיתף פעולה באופן מלא והביע את שמחתו על הצלחתו. בסיום החקירה הועמד לדין באשמת [[רצח]] ופציעה בנסיבות מחמירות בפני [[בית המשפט המחוזי]] בתל אביב. בית המשפט שלח את עמיר לבדיקה נפשית, בה נקבע כי הוא כשיר לעמוד לדין.{{הערה|1=מסקנות הבדיקה, כפי שהן מופיעות בפסק הדין תפ"ח 498/95 מדינת ישראל נ' יגאל עמיר:

: (א) הנאשם אינו לוקה ב[[מחלת נפש]] וגם בעבר הוא לא סבל ממחלת נפש.

במשפט נוסף נידון לחמש שנות מאסר,{{הערה|תפ"ח (ת"א) 499/95 מדינת ישראל נגד יגאל עמיר ואחרים, ניתן ב-11 בספטמבר 1996}} ולאחר ערעור המדינה הוחמר העונש ל-8 שנות מאסר,{{הערה|שם=עפ8019|[http://elyon1.court.gov.il/files/96/190/080/F01/96080190.f01.htm ע"פ 8019/96 יגאל עמיר ואחרים נגד מדינת ישראל], ניתן ב-29 באוגוסט 1999}} על קשירת קשר יחד עם אחיו ועדני. כל העונשים ניתנו במצטבר. עמיר מעולם לא הביע [[חרטה]] על הרצח, ובראיון שנתן בחודש מאי [[2004]] חזר והדגיש שלדעתו פעל בצורה נכונה, ובאמצעות הרצח הציל את עם ישראל.

 

עמיר הוגדר כ[[אסיר ביטחוני]] ונכלא ב[[כלא איילון]] באגף שהוקם עבורו בלבד ושימש אף לקבלת מבקרים, כשהוא במעקב קבוע של מצלמות אבטחה. בהמשך הועבר בין בתי סוהר שונים. מדי חצי שנה המדינה ביקשה וקיבלה אישור להאריך את כליאתו בבידוד, בנימוק שהוא מהווה סיכון ביטחוני עקב משנתו האידאולוגית.{{הערה|רענן בן צור, "[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4251007,00.html שירות בתי הסוהר מוציא את יגאל עמיר מהבידוד]", פורסם ב[[ynet]] ב-04.07.12}} המעקב המתמיד אחריו נומק על ידי [[שב"ס]] במניעת פגיעה שלו במערכות הביטחון שבתאו, או בעצמו. בשנת 2000 עמיר עתר לבית המשפט בבקשה להוציא את המצלמות מתאו, בנימוק שהחששות ספקולטיביים ושהוא האסיר היחיד בישראל שתנאי כליאתו כוללים פגיעה שכזו בפרטיות לאורך שנים, וזאת במטרה להשית עליו עונש נוסף ללא משפט.{{הערה|{{גלובס||יגאל עמיר לבג"ץ: להוציא את מצלמות הטלוויזיה מהתא שלי|446833|24/10/2000}}}} בדצמבר 2006 הועבר יגאל עמיר ל[[בית סוהר רימונים]] בשרון, לראשונה לתא ללא מצלמות.{{הערה|{{וואלה!|יהונתן ליס|יגאל עמיר הועבר לתא שבו לא מותקנות מצלמות|1020498|08 בדצמבר 2006}}}} בשנת 2012, בעקבות עתירות נוספות של עמיר, החליט שב"ס להעבירו לחברת אסירים נוספים, באגף סגור.

 

בשנת [[2001]] תוקן [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר]], ונקבע בו שוועדת השחרורים לא תמליץ על קציבת עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה עקב מניע פוליטי-אידאולוגי, ולא תמליץ על מתן [[חנינה]] לאסיר כזה. עם זאת, החוק לא פוגע בסמכותו של ה[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]] לקצוב את העונש או לחון את האסיר.

 

בתחילת שנת [[2004]], ביקש עמיר להתחתן בעודו בכלא עם לריסה טרימבובלר, גרושה ואם לארבעה יוצאת [[ברית המועצות]], בעלת תואר ד"ר ל[[פילוסופיה]], שאותה פגש כאשר עבדה ב[[ישראל]] כ[[מורה]] ל[[יהדות]] לעולים חדשים מ[[רוסיה]]. טרימבובלר סיפרה שהחלה לבקר את עמיר ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] מטעמים הומניטריים, וטענה כי בשל קשריה איתו נאלצה לוותר על הקריירה האקדמית שלה כמרצה באוניברסיטה.

 

ב-2010 הוציאה טרימבובלר ספר על הקשר ביניהם.{{הערה|1=איציק וולף, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-253700-00.html ספר חדש ללריסה טרימבובלר: כך התאהבתי ביגאל עמיר], [[חדשות מחלקה ראשונה]], 10 בנובמבר 2010}}

 

ב-[[30 באוקטובר]] [[2008]] התראיין עמיר טלפונית ל[[ערוץ 2]] ול[[ערוץ 10]] באמצעות מכשיר הטלפון שקיבל לצורך התקשרות עם אשתו בלבד.{{הערה|1=רענן בן-צור, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3615579,00.html יגאל עמיר התראיין ויועבר עוד הלילה לדרום], ynet}} היות שראיונות אלו עמדו בניגוד לתנאי מאסרו, הועבר עמיר על ידי [[שירות בתי הסוהר]] ל[[בית סוהר רמון]] - מתקן מצפון ל[[מצפה רמון]] שנבנה ככלא לאסירים ביטחוניים. בנוסף נלקחו מעמיר כל חפציו האישיים ונשללה זכותו להשתמש בטלפון, להיפגש עם משפחתו ולהתייחד עם אשתו.

הריאיונות לא שודרו, עקב הסערה הציבורית החריפה שעורר האירוע.{{הערה|1=רענן בן-צור, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3615803,00.html מחיר הראיון: יגאל עמיר הועבר לכלא המחבלים], ynet}}