בתי ורשה (יפו) – הבדלי גרסאות

'''בתי ורשה''' (או: '''וורשא''') היו קבוצת בתים שנבנו בתור [[חווה חקלאית]] ב[[יפו]], בתחילת [[דרך סלמה]].{{ש}} בשנת [[1871]] בנה ה[[גרמנים|גרמני]]-[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרי]] גאורג קאפוס את המקום בצורת חווה, בפאתי [[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו]]. לאחר שהזקין ולא נמצא לו דור המשך, הציע קאפוס את החווה למכירה. את המקום קנה בשנת [[1907]] [[שאול יצחק פניגשטיין]], [[יהודי]] מ[[חסידות גור|חסידי גור]], ש[[העלייה השנייה|עלה]] מ[[ורשה|וורשה]] שב[[פולין]] בשנת [[1905]]. פנינגשטיין פיתח את המקום, ולצד חקלאות השכיר את המקום ליהודים שפתחו מפעלי תעשייה זעירה כמו מפעל שמן, פקקים, [[מאפייה]] ועוד. כן השכיר חדרים למגורים פרטיים. אחד הדיירים במקום היה [[יצחק בן צבי]]. חדרו שימש מרכז לצעירים אחרים חברי [[פועלי ציון]]. בחדר זה הם התקינו בשנת [[1907]] מכונת [[דפוס]] קטנה, שבה הדפיסו בהסתר מהשלטונות [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|העות'מאניים]] עיתון ב[[יידיש]] בשם '''דער אונפאנג''' "(ההתחלה").{{ש}} בחדר זה התאספו ב-[[29 בספטמבר]] [[1907]] עשרה צעירים, וייסדו בחשאי את [[בר גיורא (ארגון)|ארגון בר גיורא]], שנוסד במטרה לכבוש את השמירה ב[[מושבה|מושבות]] היהודיות מידי ה[[ערבים]] וה[[צ'רקסים]].{{ש}} ב[[ממואר|זיכרונות]]יו מתאר בן צבי את הכינוס החשאי בחצר ורשה:▼