אאוג'ן לובינסקו – הבדלי גרסאות

==השקפותיו==

{{ערך מורחב|זבורטורול}}

אף על פי שהמגזין "זבורטורול" יצא לאור, בניהולו, רק תקופה קצרה בשנים 1919–1921 ו-1927-1926, החוג שלו המשיך להתקיים עד שנת [[1945]].

לובינסקו נשען תחילה על מורשתו של [[טיטו מאיורסקו]] בתפיסה כי הסופר ומחבר ומבקר הספרות אינם לעולם מנותקים מן הסביבה החברתית והתברתית שבהן חיים. הוא התנגד ל"תאורית הבריריה" של גאראבט איבראיליאנו (שדיבר על פשרה בין ה[[גאון|גאונות]] האינדיבידואלית לבין הדרישות החברתיות) והציע במקומה הרעיון לפיו היצירה והדרישה תופסות אותו הרגע ברצף הזמן. ניתוחיו נשענו, בין השאר, על השקפותיו של אמיל פאגה, של [[ז'ול למטר]] ועל המונח מיסודו של [[גבריאל טארד]], "נפש קיבוצית". הוא אימץ גם את עקרונות האסתטיים של ה[[אימפרסיוניזם]].

 

 

הפולמוס שלו עם "סמנטורול" וראש אותו חוג, ניקולאיה יורגה, נחקק בזיכרון בגלל דחייתו את התפיסות ה[[אתנוצנטריות|אתנוצנטריסטיות]] של יורגה בנוגע לחברה הרומנית ב[[ימי הביניים]], כמו למשל הדעה בנוגע למקור מוסד ה[[וויבוד]] או ה"הוספודר" בנסיכויות הרומניות. יורגה טען שהוויבודים היו תוצר של החלטת הקהילות הכפריות שבחרו להאציל כוח למיומנים שבחבריהם בתחום אזורי המנותק משאר אירופה. לעומת זאת, לובינסקו ראה במוסד הוויבוד תופעה אנלוגית לזו שהייתה קיימת בשאר אירופה, ותאמה את היחסים ה[[פאודליזם|פאודליים]] ואת ההשפעה התרבותית מבחוץ. עדות לכך היא למשל תמונת הוויבוד שנמצאה ב[[מנזר קורטיה דה ארג'ש]] מזכירה מאוד באופן הלבוש את אופנת ה[[אצולה|אצילים]] בשאר אירופה.

 

 

==פרסים ואותות הוקרה==