הד החינוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 34:
העובדה שעד קיץ 2016 לא היה העיתון נגיש ברשת האינטרנט תרמה לאנונימיות היחסית שלו מחוץ לשדה החינוכי חרף העובדה שכתב העת נתפס בעיני הציבור המשכיל כמקדם שיח תרבותי כללי וכמגזין ברמה גבוהה. מספטמבר 2016 הד החינוך נגיש לגמרי ברשת האינטרנט. הוא נדפס ומופץ ל-11 אלף מנויים.
 
במהלך השנים ליווליווה את "הד החינוך" הרבעון "החינוך"(שכלל מאמרים מקצועיים ומחקריים ומסות בעניני חינוך). כן הופיעו כתבי עת משלימים כמו "[[הד גןהגן]]". כתב עת זה, ככתבי עתהעת אחריםהאחרים שהוציאה [[הסתדרות המורים]] לאור, (למשל [[פנים (כתב עת)|פנים]] בעריכת [[רוביק רוזנטל]]), התמזגו עם השנים בהד החינוך.
 
עורכו הראשון של הד החינוך היה [[דב קמחי]] שערך את כתב העת מהקמתו בשנת [[1927]] ועד לשנת [[1935]]. בשנות החמישים והשישים ערך את העיתון (וכן את "החינוך") המתרגם והסופר [[צבי ארד (משורר)|צבי ארד]]. העיתון וכתבי העת האחרים נדפסו עשרות שנים בדפוס "אבוקה" של [[צבי לוין]].
 
בין השנים [[2007]] ו-[[2015]] ערך את כתב העת ד"ר [[יורם הרפז]] ועורכת המשנה הייתה ציפה קמפינסקי. לאחר עזיבת הרפז מונתה ד"ר [[טלי גולדשמיד]] לעורכת. בקיץ [[2016]] מונה לתפקיד [[ישראל שורק]], מרצה לפילוסופיה ב[[מרכז מנדל למנהיגות בנגב]] ומי שעומד בראש מכון [[במחשבה תחילה]] ל[[פילוסופיה מעשית]].