פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 5 בתים ,  לפני שנתיים
מ
ניצולי רצח העם הארמני שהגיעו לארץ הקימו את היישוב [[שייח' בראק]], שננטש לאחר מכן בשנת 1981. בשנת [[1949]], קיבלה הקהילה הארמנית מבנה במושבה הגרמנית בירושלים, ששימש בעבר כבית-עם של קהילת ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]], והפכה אותו לכנסייה.
 
האוכלוסייה הארמנית בארץ ישראל בשיאה מנתה בשנת [[1948]] יותר מ–25,000 תושבים{{הערה|על פי [[יעקב שמעוני]], '''ערבי ארץ ישראל''',‫ תל אביב: [[עם עובד]], תש"ז, עמ' 119: לפני [[מלחמת העצמאות]] היו בארץ ישראל לא יותר מ-10,000 נפש, ואף היו קיימות הערכות נמוכות יותר.}}. אוכלוסייה זו הורכבה מניצולי רצח העם ומצאצאי האוכלוסייה הוותיקה ב[[ירושלים]], [[חיפה]], [[יפו]] ו[[בית לחם]]. נכון לשנת [[2014|2013]], יותר מ-2600 ארמנים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Statistics/Pages/hrova-harmeni.aspx|כותרת=שכונת הרובע הארמני|אתר=האתר הרשמי של עיריית ירושלים|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2017-10-15}}</ref> חיים ברובע הארמני בירושלים ועוד כ-1,000 חיים ב[[חיפה]], [[יפו]] ו[[בית לחם]]. החל מ[[שנות התשעים]], לאחר [[פירוק ברית המועצות]], הגיעו לישראל עוד אלפי ארמנים וארמנים-למחצה יחד עם גל [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90]], וכיום חיים בישראל ובשטחי [[הרשות הפלסטינית]] כ-7,000 ארמנים (כולל ארמנים שהגיעו בגלי העלייה), כ-2,500 מתוכם משתייכים לאוכלוסייה הארמנית הוותיקה.{{הערה|שם=ארמניה}}
 
==ארמנים מפורסמים==
12,085

עריכות