ההגנה על הפרטיות בנזיקין – הבדלי גרסאות

[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו|חוק היסוד כבוד האדם וחירותו]] הוא אחד מהפרקים המשמעותיים בחוקה הישראלית, והוא מגדיר שורה של זכויות מוגנות. הזכות לפרטיות מעוגנת {{סחפ|חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו|סעיף 7|בסעיף 7 לחוק היסוד}}, הקובע מפורשות '''"כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו"'''.

כאמור, {{סחפ|חוק הגנת הפרטיות|סעיף 2|סעיף 2 בחוק}} קובע אילו מצבים נחשבים לפגיעה בפרטיות, ומפרט 11 סעיפים של מעשים אסורים. למרות הרשימה הארוכה, ניתן לסווג את האיסורים לקבוצות של מעשים פוגעניים.

:לחובת הסודיות בדין יכולים להיות מקורות רבים. בחוק הישראלי למעלה מ-100 חוקים הכוללים הוראות סודיות, אך לטענת הלם, הסעיף מתייחס רק להוראות סודיות שתכליתן הגנה על הזכות לפרטיות. כך למשל ניתן למצוא חובה כזו במקצועות בהם נדרשת רמת אמון גבוהה בין בעל המקצוע למקבל השרות (בין [[פסיכולוג]]ים <!--NoBot עובדים סוציאליים-->ו[[עובד סוציאלי|עובדים סוציאלים]] למטופליהם), בעניינים הנוגעים לאוכלוסיות חלשות (כלפי [[חולה נפש|חולי נפש]] וחוסים), ובמצבים שונים אחרים (כמו בין [[עורך דין]] ללקוחו).

הביטויים "השפלה" ו"ביזוי" לקוחים מלשונו של סעיפים{{סחפ|חוק איסור לשון הרע|סעיף 1|סעיף 1(1) ו1ו-(2) לחוק איסור לשון הרע}}, וניתן ללמוד על משמעותם מהקשר זה. כך למשל נקבע שגם בדיני הגנת הפרטיות, פרסום ייחשב כמשפיל אפילו אם נתפס ככזה רק בקרב המגזר בו האדם חי.

לפגיעה בפרטיות יש הגדרה רחבה, אך אין די בכך שמעשה יוגדר ככזה כדי להיחשב כאסור. תחולת הזכות לפרטיות יכולה להצטמצם לרגלי זכויות אחרות ואינטרסים מוגנים אחרים, כמפורט {{סחפ|חוק הגנת הפרטיות|סעיף 18|בסעיף 18 לחוק}}.

איזון דומה מתקיים בסעיףב{{סחפ|חוק 14 לחוק איסוראישור לשון הרע|סעיף 14}}. חוק זה כולל חריג של [[הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע|אמת בפרסום]], המגן על פרסום אמיתי שהיה בו עניין ציבורי. בכל מקרה של פרסום הפוגע באישיות - הן בפגיעה בפרטיות והן בפגיעה בשם טוב - המחוקק קובע שהפגיעה תותר רק אם יש בה עניין ציבורי. בדיני לשון הרע ניתן משקל רב לשאלת אמיתות הפרסום, הנתונה בדרך כלל במחלוקת עובדתית, ואילו בדיני הגנת הפרטיות אמיתות המידע בדרך כלל אינה מוטלת בספק ועיקר הדיון הוא בשאלת העניין הציבורי.

בניגוד להגנות שהוצגו לעיל, סייג זה מהווה חלק מהגדרת הפגיעה. פגיעה בפרטיותו של אדם שנעשתה בהסכמתו איננה פגיעה ({{סחפ|חוק הגנת הפרטיות|סעיף 1|סעיף 1}}). כשם שאדם נותן הסכמה, הוא יכול גם לחזור בו מהסכמתו, אם יעשה זאת במפורש וממניעים הוגנים.

לפי {{סחפ|חוק הגנת הפרטיות|סעיף 4|סעיף 4 בחוק}}, מנגנון נזיקי זה חל גם דיני הגנת הפרטיות. בדרך כלל מדובר בהתנהגות שמעודדת את הפוגע לחשוב שפרטיותו של הנפגע הופקעה. כמקובל בדיני הנזיקין, בית המשפט בוחן אם התנהגותו של הנפגע חורגת מהדרך שבה היה נוהג האדם הסביר.

* {{ויקיטקסטסחפ|פקודת הנזיקין||פקודת הנזיקין, התשכתשכ"ח-1968}}

* {{ויקיטקסטסחפ|חוק הגנת הפרטיות||חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981}}

* {{ויקיטקסטסחפ|חוק איסור לשון הרע||חוק איסור לשון הרע, התשכתשכ"ה-1965}}

* {{ויקיטקסטסחפ|חוק האזנת סתר||חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979}}

* {{ויקיטקסטסחפ|חוק בתי המשפט||חוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984}}

* {{ויקיטקסטסחפ|חוק הפסיכולוגים#|סעיף 7|סעיף 7 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977}}

* {{ויקיטקסטסחפ|חוק העובדים הסוציאליים#|סעיף 8|סעיף 8 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996}}

* {{ויקיטקסטסחפ|חוק טיפול בחולי נפש#|סעיף 42|סעיף 42 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991}}

* {{סחפ|חוק הגנה על חוסים|סעיף 13|סעיף 13 לחוק הגנה על חוסים, התשכתשכ"ו-1966}}

* {{ויקיטקסטסחפ|חוק לשכת עורכי הדין#|סעיף 90|סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכתשכ"א-1961}}

* דו"ח הוועדה להגנה על צנעת הפרט בראשות יצחק כהן", '''ספר יצחק כהן''' (מ. אלון, מ. בן זאב, א. ברק, ג. ליפשיץ, מ. לנדוי עורכים, 1989)

* {{ויקיטקסט בשורה|חוק הגנת הפרטיות}}