ויקיפדיה

יהודה אלחריזי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור ליהושע בלאו
מ סקריפט החלפות (בר-אילן), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
[[קובץ:Sefer Refu' at ha Geviyah, Judah Al Harizi.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר "רפואת הגווייה" של אלחריזי]]
'''יהודה בן שלמה אלחריזי''' (נקרא גם '''יהודה חריזי''',{{הערה|1=אתר כתבים עבריים ([[היברובוקס]]): 'חריזי, יהודה בן שלמה'}}, ב[[ערבית]]: '''يهودا بن سليمان الحريزي ابن شاؤول ابو زكريا'''; [[1165]]~ - ה-[[3 בדצמבר]] [[1225]] ערב חנוכה, [[כ"ד בכסלו]] [[ה'תתקפ"ה]]) היה [[משורר]], יוצר, [[מתרגם]] ומעריצו של [[הרמב"ם]] שנולד ב[[טולדו]]{{הערה|שם=כצומת|[1=[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_68.2(1).pdf רבי יהודה אלחריזי כצומת תרבותי-ביוגרפיה ערבית של יוצר יהודי בעיני מזרחן], יוסף סדן, [[פעמים]] כרך 68, קיץ תשנ"ו בהוצאת [[יד יצחק בן צבי]] ,עמ' 66-16}}{{הערה|אלחריזי כצומת, יוסף סדן, עמודים 25,26 והערה 21: ההשערות לגבי הולדתו הן טולדו, המסתבר יותר, ברצלונה או גרנדה}}{{הערה|שם=אלדורר|1=[https://www.ybz.org.il/?CategoryID=632&ArticleID=3265#.WUhF6Wh97n0 כתאב אַל-דוּרַר, ספר הפנינים ושבחי קהלים], ליקוט ועריכה: [[יהושע בלאו]], יוסף יהלום ויוסף יונן, הוצאת [[יד יצחק בן צבי]] 2002. הספר וההערות בו שופכים אור חדש על שהותו של יהודה חריזי במזרח}} שב[[ספרד]] הנוצרית, למשפחה משכילה ובעלת אמצעים.{{הערה|שם=גאון|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36724&st=&pgnum=57 יהודה אלחריזי] בספר יהודי המזרח, [[משה דוד גאון]] (אתר כתבים עבריים, [[היברובוקס]]) הספר מצטט את[http://benyehuda.org/alxarizi/taxkemoni_16_no_nikkud.html דברי אלחריזי בספרו תחכמוני (מחברת ט"ז)]: היה לי בימי נעורי עושר והון... הייתי על שמרי שוקט ושושני ששונים בגני תענוגים לוקט, עד הניאוני התנואות המניאות, והלאוני התלאות המלאות, והפאוני לכל פאות ההוות המפאות.}} שמוצאה ב[[סביליה|שיביליא (סביליה)]] אשר עד ימיו הייתה תחת שלטון מוסלמי.{{מקור}}
 
על שמו של אלחריזי נקראו רחובות במספר ערים מרכזיות בישראל.
שורה 17:
ספרו [[מחברות איתיאל]] הוא תרגום קובץ המקאמות של אבו אחמד אלקאסִם [[אל-חרירי]], איש [[בצרה|בָּצְרָה]], משורר נערץ על בני דורו, שחי כמאה שנים קודם, וששיריו נחשבו ליצירת מופת. חריזי החליף את הסיפור הערבי על החגּ - העלייה המוסלמית למכה, בעליה לרגל לירושלים, ולמקומות בשירים נתן שמות מקראיים הרומזים על מקומות ישוב יהודי חרבים ברחבי ספרד הנוצרית.{{הערה|1=[http://www.text.org.il/index.php?book=0803061 An Anthology of Yehuda Alharizi's Poetry - Masha Itzhaki ]}}{{הערה|אלחריזי כצומת תרבותי, יוסף סדן, עמוד 22 והערה 12}}
 
אלחריזי עסק גם בתרגום כתבי הקודש היהודיים, וביניהם לטענתו על פי הזמנת יהודי פרובנס, תרגום יצירותיו של הרמב"ם: פירוש המשניות - כולל [[הקדמות הרמב"ם]] הנחשבות ספר נפרד, ואת הספר [[מורה נבוכים]]. בשני תרגומים אלו היה בתחרות מול [[שמואל אבן תיבון]] שאף הוא נתבקש לתרגם את הדברים בידי יהודי פרובנס, כפי שעולה ממכתבו לרמב"ם.<!--{{הערה|1=פירוט על התחרות עם שמואל אבן תיבון והזמנת יהודי פרובנס לשא"ב וליא"ח}}-->
 
פרט ליצירתו בעברית, עיבד וכתב גם שירה בערבית (ובאותיות ערביות) - יצירה איכותית שחלקה נתגלתה רק לאחרונה.{{הערה|אלחריזי כצומת מדיני, עמודים 24,25 וההערות שם}}.
 
מתוך רצונו להחיות את השפה העברית, חזר לעסוק בתרגום ספרות הקודש. על התרגום של שירת חרירי ולעומתו תרגומים אלו כתב:
שורה 41:
החל בשנת 1215, יצא אלחריזי למסעות הרחק מביתו. לדעת סדן, לעתים ביקר קצרות באירופה וחזר לביתו בטולדו{{הערה|אלחריזי כצומת תרבותי, יוסף סדן, עמ' 18)}} אך בכלל מסעותיו עבר לכל הפחות חמישים מקומות יישוב שהוזכרו או הוטמעו אחר כך בשיריו:
* מסעו הראשון היה לפרובנס בצרפת (לפי סדן מספר גיחות קצרות בלבד) - לאחר שספג את התרבות הערבית, הערבית-יהודית והעברית בעיר הולדתו טולדו, יצא לפרובנס בצרפת, כמתרגם מערבית למלומדיה העבריים, ובפרט לצורך תרגום כתבי הרמב"ם: פירוש המשניות והספר "מורה נבוכים".
* מסעו השני היה בארצות המזרח, וב[[ארץ ישראל]] (לדעת סדן: הגירה לארץ ישראל ולמזרח, שהסתיימה בסוריה עם מותו בחלב). ספרו תחכמוני ויצירותיו ספוגות ברשמים ממסע זה,{{הערה|שם=אלחריזי, תשי"א}}, אך פעלו בשנותיו האחרונות לא היה ידוע, עד ניתוח ספרו של אלמוצלי.{{הערה|אלחריזי כצומת תרבותי, יוסף סדן, עמוד 18}} מסע זה החל ב[[אלכסנדריה]] שבמצרים, משם נסע בדרך היבשה לקהיר ול[[ירושלים]], עבר בארץ ישראל אל ה[[לבנון]], ומשם ל[[סוריה]] ול[[עיראק]]. במזרח הגיע עד [[בצרה]] סמוך לכווית ומפרץ [[שט אל ערב]] ובצפון עד [[ארביל]] הקרובה למקורות החידקל . קשריו הטובים הגיעו עד [[תימן]].
הוא כתב את קורותיו במסעות אלה ואת רשמיו מ[[קהילה|קהילות]] ישראל הרבות בהן ביקר בספרו תחכמוני.
 
*מסעו השלישי והאחרון היה לאזור חלב בצפון סוריה שם נקבר. פרט לזמן פטירתו ומקום קבורתו לא ידוע לנו על חייו בתקופה זו.
 
שורה 49 ⟵ 48:
 
=== שירתו ===
שירתו ייחודית עקב השילוב הערבי והעברי והשימוש באמרות ופסוקים מחוץ למקורות היהודיים.{{הערה|שירמן פליישר, עמ'173 173}} מבנה שיריו ייחודי אף הוא: את צורת החריזה המקובלת של [[הקצידה]], שנחלקו בתיהם ל"דלתות" ול"סוגרים", חילק כך שהדלתות נכתבו בעברית והסוגרים בערבית או להפך. בשער י"א בספרו תחכמוני חיבר שיר [[תלת-לשוני]], עברי-ערבי-[[ארמית|ארמי]], תחת הכותרת "[[דבר אל יאמן]]". בהקדמה לספרו כתב ששיריו כולם מקוריים למרות טענות נגדו בדבר חיקוי.
 
שירתו של אלחריזי כוללת תיאורים משדה הקרב, סערות ים ותיאורי טבע בעברית. בספרו תחכמוני תיאר פגישה עם שני גיבורים דמיוניים המספרים על מעשי קונדס מבדחים. מסעותיו עברו בצרפת ומצרים, ארץ ישראל, סוריה ובבל, והוא תיעד תוך כך את מנהגי הקהילות היהודיות בארצות אלו וגם את ביקורתו עליהם.{{הערה| יהלום ונאויה קצומטה, מכון בן-צבי, ירושלים, תש"ע, 685 עמ')}}
 
בין שיריו:{{הערה|יהושע בלאו, יוסף יהלום, יוסף ינון-פנטון}}
 
*"נדיבות היהודים", אפולוגיה על קמצנות.
*"רפואת הגוייה", שיר לימודי בתחום הרפואה
שורה 72 ⟵ 70:
* יש להיצמד לכללי הדקדוק הלשוני ולהימנע משגיאות לשון.{{הערה|אלחריזי, תחכמוני,עמ' 44}}{{הערה|שם=בין הזמנים - שבעת התנאים שבהם יערב השיר|1=[http://www.blipanika.co.il/?p=1139 בין הזמנים – שִׁבְעַת הַתְּנָאִים שֶׁבָּהֶם יֶעֱרַב הַשִּיר / יהודה אלחריזי]}}
 
מתוך מחברת יב - ''"מחברת המשוררים''": הימן האזרחי נמצא בחבורה בירושלים אשר משוחחת
::"בעניין השיר וסודותיו / לדעת איך נבנו מתחילה יסודותיו
::ומי הקיר<!-- שגיאה במקור: ואולי מיוסד על הבנה שגויה של הפסוק: כְּהָקִיר בַּוִר מֵימֶיהָ - כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ חָמָס וָשֹׁד, יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד חֳלִי וּמַכָּה...--> ליהודים מקורותיו / והזריח להם מאורותיו…
::הנה ידענו כולנו / ואבותינו סיפרו לנו
שורה 89 ⟵ 87:
 
בין תרגומיו מערבית לעברית:
* [[מורה נבוכים]] של הרמב"ם, תרגום באופן שירי, נחשב קל להבנה אך פחות מדויק מזה של ר' [[שמואל אבן תיבון]]. תרגום זה השפיע רבות רק בתרגומו הלועזי עבור ארצות אירופה הנוצריות, אך לא נפוץ בין הלומדים היהודים.<!-- להשלים מקור על המלחמה בין השניים, והמאמר על הרמב"ן מאונ' בר -אילן-->
* [[איגרות הרמב"ם#איגרת תחיית המתים|איגרת (או:מאמר) "תחיית המתים"]] של ה[[רמב"ם]].
* איגרת המוסר הכללית ל[[אריסטו]], (תרגם מ[[יוונית]] לערבית והוסיף משלו הרופא הערבי [[אבן ריצואן]].
שורה 99 ⟵ 97:
* ערוגת הבושם - ספרו של [[משה אבן עזרא]] [[מקאלה אלחדיקה]] פי מעני [[אלמג'אז]] ו[[אלחקיקה]]
 
=== מידע ביוגרפי - ספר המשוררים של אלמוצלי ===
מקור לידע משלים רב על יהודה חריזי מגיע מהסופר הערבי [[אלמובארכ אבן א-שאער אל-מוסולי]] (או: אלמוצלי, ובערבית: المبارك ابن الشاعر الموصلي, איש [[מוסול]] בן זמנו של אלחריזי), ולקסיקון המשוררים שלו, המכיל את תקציר קורותיהם של משוררים בני זמנו. בין היתר הזכיר את אל-חריזי בתקציר בן 8 עמודים, ומכאן פרטים רבים נוספים על חיי משורר זה. בספרו כתב: "יהודה אלחריזי היה גבר גבה קומה בעל שער שיבה ופנים שלא הצמיחו חתימת זקן: יחיא אבן סלימאן אבן שאאול אבו זכריא אלחריזי אליהודי מן אהל טוליטלה [טולידו]... שלא הצליח להסתיר את מבטאו הברברי.{{הערה|אלחריזי כצומת תרבותי, יוסף סדן, עמוד 33}}{{הערה|שם=מבחר|1=[http://www.taupress.tau.ac.il/index.php?cat=3&name=all&book=1042&state=&nav=3 יהודה אלחריזי - מבחר] על הספר והמשורר, באתר הוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]]}}
 
הספר קובע את יום מותו המדויק ומקום קבורתו ב[[חלב]] שבסוריה, וכן את שנת הולדתו.{{הערה|שם=תאריכים|1=אלחריזי כצומת תרבותי, יוסף סדן, עמוד 38. בשיחה עם מלומד מוסלמי, חריזי התקשה לחשב את תאריך או שנת הולדתו אך ציין שהוא בן 51. לדעת סדן זאת עקב ההמרה המסובכת הנדרשת בין התאריך הנוצרי והיהודי, לזה המוסלמי. מותו רשום כאור ליום רביעי, ליל היממה האחרונה של חודש ד'ו אלקעדה בעיר [[חלב (עיר)|חלב]]. לפי סדן מדובר ביום רביעי ה-3 בדצמבר 1225, אך בשנה זו (שנת תתקפ"ה) מדובר באור לכ"ד כסליו, ארבעה ימים לפחות לפני סוף החודש.}} לדעת יוסף סדן, ניתן להסיק שלא היה זה "מסע למזרח" אלא הגירה לארץ ישראל ולמזרח.{{הערה|1=[http://www.haaretz.co.il/literature/1.1294338 גשר מאנדלוסיה לקהיר] יוסף סדן. מאמר על הספר כתב אלדורר בהוצאת יד בן צבי. (הארץ)}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_אלחריזי"