איסור כתובת קעקע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) הפניה לדף כתובת קעקע |
העברה מערך כתובת קעקע |
||
שורה 1:
'''איסור כתובת קעקע''' ב[[הלכה]] היהודית הוא אחד מ[[תרי"ג מצוות]]{{הערה|1= [[מצוות לא תעשה|מצות לא תעשה]] מא ב[[מניין המצוות על פי הרמב"ם]] ומצוה רנג ב[[מניין המצוות על פי ספר החינוך]].}} ומקורו ב{{תנ"ך|ויקרא|יט|כח}}: {{ציטוטון|וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם}}. האיסור חל על כתובת קעקע בכל מקום בגוף, בין מקום שרגיל להיות גלוי ובין מקום שרגיל להיות מכוסה. העונש על קעקוע הוא [[מלקות (הלכה)|39 מכות]].
לעומת זאת, מותר לבצע קעקוע לצורכי איפור, הנשאר על העור למשך כשנה-שנתיים ודוהה לגמרי עם חלוף הזמן{{הערה|{{ynet|הרב אליאב ויזל|מותר לעשות קעקוע זמני?|4099137|24 ביולי 2011}} }}.
==טעם המצווה==
כך כותב ה[[רמב"ם]] בהלכות [[עבודה זרה]]:
{{ציטוט|תוכן=כתובת קעקע האמורה בתורה, הוא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה כוחל או דיו או שאר צבעונין הרושמין; וזה היה מנהג הגויים שרושמין עצמן לעבודה זרה שלהן, כלומר שהוא [[עבד]] מכור לה ומורשם לעבודתה. ומעת שירשום באחד מדברים הרושמים אחר שישרוט, באי זה מקום מן הגוף, בין איש בין אישה - לוקה.|מקור={{רמב"ם||עבודה זרה וחוקות הגויים|יב|יא}}|מרכאות=כן}}
אחד הטעמים הניתנים לאיסור הוא היותם של ה[[יהודים]] שייכים לעם חשוב אשר לא נאה לו להשחית את גופו. [[פרשני המקרא|פרשן המקרא]] "חזקוני" כותב את הטעם שלא ראוי ליהודי לשים בגופו אות אחר מלבד האות של ה[[ברית מילה|מילה]]{{הערה| פרשנות מחודשת לפסוק "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו,כז) וכן דיון על כתובות קעקע בין בני ישראל בעת העתיקה ניתן למצוא במאמרו של מאיר בר-אילן, [https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0021.html 'ושמו את שמי על בני ישראל (במדבר ו,כז)', (HUCA 60 1989), חלק עברי]}}. טעם אחר שניתן (למשל ב[[ספר החינוך]]) לאיסור הוא הצורך להבדל ממנהגי עבודה זרה.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||