הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף ויץ"

הוסר בית אחד ,  לפני שנתיים
מ
הסבת תבנית חלונית2 לתבנית חלונית (תג) (דיון)
(הערות שוליים)
מ (הסבת תבנית חלונית2 לתבנית חלונית (תג) (דיון))
 
בעקבות [[המרד הערבי הגדול|מאורעות 1936–1939]] והצמצום באפשרויות רכישת הקרקע מהערבים, הגיע ויץ למסקנה כי לא די ברכישת קרקעות וכי אי אפשר להשאיר קרקעות בלתי מעובדות. משלב זה החל להתמסר גם לעניין ה[[התיישבות]] וקק"ל הפכה לשותפה ביחד עם [[הסוכנות היהודית]] במפעל זה.
{{חלונית2חלונית |רוחב =32em |תוכן=כך עברתי היום חלק חשוב מארץ יהודה הצפונית-מערבית, עבור והלוך, וראיתי: כפרים גדולים, צפופי-אוכלוסין, והאדמה סביבם מעובדת: כרמי זיתים, תאנים וגפנים, שדות דורה ושומשום, ושדות שלף. אמנם גם שטחי שממה גדולים, המחכים עוד ליד עובדת, אבל כלום יספיקו אלה לנו? האם נקים כפרים מפוזרים משלנו בין כפריהם המרובים הקיימים, שירבו תמיד על שלנו? וכלום יש אפשרות לקנות שם? הדרכים סייעו לפיתוח ההר ופתחוהו אל העולם הגדול; כל אשר תצמיח האדמה – יידרש ויבוקש; ידיים ישנן – ולמה לא יפתחו עוד כאשר פיתחו עד כה? וכלום בצורה כזאת נוכל לפתח את הפינה שלנו? ושוב שמעתי בקרבי את הקול הקורא: 'פנו את הארץ הזאת', ואז תיבנה היא וייבנה גם עמנו."|מקור=ויסף ויץ, בעקבות סיור מרמאללה לכיוון מישור החוף, 1941}}
במסגרת זו היה ויץ מעורב מטעם הקרן בהקמתם של יישובי "[[חומה ומגדל]]" בתקופת המאורעות, הקמתן של ארבע "[[מצודות אוסישקין]]" באצבע הגליל בשנים 1939–1943, העלאתם על הקרקע של שלושת המצפים בנגב בשנת [[1943]], עלייתם על הקרקע של היאחזויות [[הפלמ"ח]] בשנת [[1945]] ובהקמתן של [[11 הנקודות|אחת עשרה הנקודות בנגב]] בשנת [[1946]].