|
|
|
יחידת המידע הבסיסית במחשב קלאסי נקראת [[סיבית]] או "ביט", כל ביט יכול להיות באחד משני מצבים: 0 או 1. לעומת זאת, יחידת המידע הבסיסית במחשב קוונטי נקראת [[קיוביט]] (ביט קוונטי), כל קיוביט יכול להיות במצב 0 או 1, אך גם בכל [[סופרפוזיציה]] קוונטית שלהם. באופן דומה, [[אוגר (מחשבים)|רגיסטר]] קלאסי בן n ביטים יכול לייצג כל אחד מ-<math>2^n</math> מצבים שונים, רגיסטר קוונטי יכול לייצג כל סופרפוזיציה של <math>2^n</math> מצבים שונים.
סופרפוזיציה של קיוביט בודד מיוצגת על ידי - <math>\alpha |0\rangle + \beta |1\rangle</math> כאשר המשמעות היא שבעת [[בעיית המדידה|מדידה קוונטית]] יש הסתברות של <math>|\alpha |^2</math> למצאלמצוא את הקיוביט במצב 0 והסתברות של <math>|\beta |^2</math> למצאלמצוא את הקיוביט במצב 1. כיוון שניתן למצאלמצוא את הקיוביט רק באחד מבין שני המצבים, <math>\alpha,\ \beta</math> שהם [[מספר מרוכב|מספרים מרוכבים]], מקיימים <math>|\alpha |^2 + |\beta |^2 = 1</math>. קיוביט בודד מיוצג לצרכים תאורטיים על ידי שני מספרים מרוכבים, ולכן יכול לכאורה לייצג כמות אינסופית של מידע. אכן ניתן לבצע חישובים ומניפולציות שונות על קיוביט המייצג סופרפוזיציה בין מספר מצבים, אך בסופו של דבר [[בעיית המדידה|מדידה קוונטית]] שלו תגרום לקריסה של [[פונקציית גל|פונקציית הגל]] ולאחריה במקום סופרפוזיציה של שני המצבים יתקבל מצב אחד ויחיד. תכונה זו של סופרפוזיציה מאפשרת לבצע חישובים בצורה שונה מהאופן שבו הם מתבצעים במחשב קלאסי, ועם זאת קריסת פונקציית הגל בעת המדידה מגבילה את העצמה החישובית.
==שערים קוונטיים==
|
