מספר (ספרות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==סוגי מספרים==
 
===מעורבות המספר בסיפור===
המספרים בסיפור הקצר נחלקים לסוגים שונים:
שורה 14 ⟵ 13:
מידת המעורבות של המספר מתחלקת גם היא לשני סוגים:
* '''מספר בלתי מתערב''' - מספר המשתדל להיות נייטרלי ואובייקטיבי ככל האפשר. הוא אינו נוקט עמדה מוצהרת בסיפור.
* '''מספר מתערב''' - מספר הנוטה להביע את עמדתו כלפי הדמויות או ההתרחשויות בסיפור הקצר. הוא עשוי לפרש התנהגות הגיבורים לפי ראות עיניו. יש שהוא מעדיף דמות אחת על פני הדמויות האחרות.
 
===הבחנה על פי משלב===
ההבחנה המקובלת ביותר היא בין מספר ב[[גוף ראשון]], מספר בגוף שני או שלישי. כלומר הבחנה על סמך המשלב הלשוני.
 
* '''מספר בגוף ראשון''' - המספר הוא דמות בסיפור, לעתים הגיבור ולעתים עד למאורעות. לדוגמה: {{הדגשה|נכנסתי לחדר, לא היה שם איש}}. המספר הזה אופייני לחלקים בספרות הפסיכולוגית של [[המאה ה-19]] ו[[המאה ה-20]]. [[דוסטויבסקי]], למשל, משתמש במספר כזה בחלקים מהרומן "[[החטא ועונשו]]" כדי לתת חלון לתוך המוח החולה של דמותו.
* '''מספר בגוף שני''' - המספר פונה לדמות אחרת, לעתים הקורא עצמו, בגוף שני, נוכח. לדוגמה: {{הדגשה|אתה נכנס לחדר. אין שם אף אחד}}. הסגנון הזה אופייני בעיקר בספרות [[פוסט מודרניזם|פוסט מודרנית]] למשל ברבים מספורי [[אתגר קרת]], וב[[ספרות אימה]], למשל [[סדרת ספרים|סדרת ספרי]] הילדים [[צמרמורת (סדרת ספרים)|צמרמורת]]. השימוש הנוסף למספר בגוף שני הוא בספרות מכתבים.
שורה 50 ⟵ 48:
 
===[[מבע משולב]]===
המבע המשולב הוא טכניקה בה מתערבבים שני מספרים. לרוב, המספר בגוף שלישי מתערבב עם אחת מהדמויות. כך למשל ב[[סיפור פשוט]] של [[עגנון]] אנחנו לומדים על אופיה של צירל לפי הדיבור שלה שנכנס לדיבורו של המספר: כאשר המספר מתאר את הסוציאליסטים כ"נוראיים" כי הם לוקחים את המשרתות בשעה חמש, ברור שצירל היא זו שחושבת כך.
 
==ההבדל בין מספר למחבר==
שורה 56 ⟵ 54:
אחד החוקים הבסיסיים בחקר הספרות הוא שאין לבלבל בין מספר לבין [[מחבר (ספרות)|מחבר]] היצירה. ראשית, מחברים רבים משתמשים במספרים השונים מהם באופן מהותי. כך, למשל, המספר העיקרי בספר [[לוליטה]] של [[ולדימיר נבוקוב]] הוא הומברט הומברט, [[פדופיליה|פדופיל]] מבוגר. אמנם, נבוקוב והומברט דומים במאפיינים מסוימים - לשניהם, למשל, חיבה למשחקי מילים ולשפה עשירה - אולם אין הכרח להניח שנבוקוב היה פדופיל בעצמו.
 
לעתים תכופות משתמש המחבר במספר שיצור [[אירוניה|אירוניזציה]] על דברים מסוימים, בכך שהוא יהיה קיצוני. למשל כאשר מוצגת דמות קפיטליסטית בתור המספר, היא יכולה להיות קיצונית וגרוטסקית כל כך שכל הקפיטליזם יצא מגוחך.
 
עם זאת, ב[[סוגה|ז'אנרים]] שונים, כדוגמת [[אוטוביוגרפיה]] או [[רומן הווידוי]], המספר ביצירה הוא המחבר. ב[[רומנטיקה|תקופה הרומנטית]] ההבחנה בין מספר למחבר טושטשה, אם כי במיוחד ב[[שירה]], אך גם ב[[פרוזה]].
 
==תכונות המספר==
שורה 65 ⟵ 63:
 
לא ניתן ליצור רשימה ממצה של כל התכונות שניתן לייחס למספרים. רשימה מעין זו תהיה מוגבלת על ידי הדמיון בלבד. אולם ישנן מספר תכונות עיקריות, שבאמצעותן אנו שופטים מספרים ומתייחסים אליהם:
 
* '''ידיעה''' - אחת ההבחנות המקובלות בנוגע למספרים היא ההבחנה בין מספר כל יודע למספר מוגבל. זוהי הבחנה איכותית, אדם לא יכול להיות "מעט כל יודע". לידע של המספר יש השלכות הן לגבי מהימנותו, והן לגבי צורת הסיפר.
* '''יכולת''' - בדומה לתכונה הקודמת, גם תכונה זו היא איכותית. אדם לא יכול להיות "מעט כל יכול". במקרים רבים, מספר כל יכול מדגיש את בדיוניות היצירה, את העובדה שהוא מספר סיפור מומצא, שהוא זה ששולט בו. במקרים אחרים הוא מדגיש את ה[[אבסורד]] שביצירה, או את הפן ההומוריסטי.
* '''מסירה''' - [[מנחם פרי]] ו[[מאיר שטרנברג]] במאמרם "המלך במבט אירוני",{{הערה|{{מטח|[[מנחם פרי]] ו[[מאיר שטרנברג]]|המלך במבט אירוני; על תחבולותיו של המספר בסיפור דוד ובת-שבע ושתי הפלגות לתאוריה של הפרוזה|14049|מתוך '''הספרות''' 1, 1968-1969, עמ' 263-292}}}} הדגישו כי יש הבדל בין מספר כל יודע למספר כל מוסר. מאחר שספרות היא אמנות של זמן, לא ניתן למסור את כל האינפורמציה מיד, אלא יש לפזר אותה. מספרים רבים, שאינם חשודים בחוסר ידיעה, בוחרים לעכב מידע כדי ליצור אפקט מסוים על הקורא (ע"ע: [[פער (ספרות)|פער]]). את הפער הזה נהוג לנתח במושגים של [[זמן סיפר]] ו[[זמן סופר]].
* '''מודעות לתקשורת''' - בספרו ''Expositional Modes'', טוען מאיר שטרנברג כי תכונה זו מהותית להבנת המספר. מודעות המספר לכך שהוא צד אחד בתקשורת, גורמת לו לספר דברים באופן שונה מאשר אילו הוא לא היה מודע לכך. [[זרם תודעה]] הוא דוגמה לסוג ספרות בו המספר אינו מודע לתקשורת. המספר חושב, והוא אינו יודע שמחשבותיו גלויות לפני הקורא. דוגמה נוספת היא ה[[יומן]]. שטרנברג מבחין בין מספר, שהוא מספר המודע לתקשורת, לבין [[ אינפורמנט (תורת האינפורמציה)|אינפורמנט]], מספר שאינו מודע לתקשורת.
* '''אירוניה''' - הבחנה איכותית נוספת היא אם המספר הוא מספר ישיר או אירוני. כלומר אם המחבר המובלע משתמש במספר כדי להעביר ישירות את המסר, או שהוא משתמש בו כדי להגחיך אלמנט מסוים וכך ליצור מסר קצת יותר מורכב.
שורה 79 ⟵ 76:
 
'''ארבעת האוניברסלים של הציטוט'''
 
* נוצרים יחסים מימטיים (יחסי ייצוג) לא בין פעולת תקשורת לבין עצם או פעולה אלא בין פעולת תקשורת אחת לפעולת תקשורת אחרת.
* השיח המצוטט מתפקד תמיד כשביץ (inset) בתוך מסגרת (frame) השיח המצטט, ומקיים תמיד יחסי חלק מול שלם.