כלאי הכרם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
ע"פ ההלכה, אם יש גדר בין הזרעים לגפן, אין הדברים נחשב לכלאיים, אין איסור זריעה, והפירות מותרים.
===הלכות שכנים וכלאי הכרם===
הגמרא ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|ב|א}}.}} דנה בדין שני שכנים, שהייתה ביניהם גדר, שההלכה היא שכלשהחובה עודלגדור שאותומוטלת שכןעל שמוטלתבעל עליוהכרם{{הערה|{{רש"י|בבא החובהבתרא|ב|א}} לגדורד"ה אומר לו.}}. עוד מובא שם שכל עוד בדעתו לגדור, אין הפירות נאסרים, אלא שהתעצלשכאשר התעצל מי שהיה חייב לגדור, ולא גדר, וממילא נאסרונאסרים הזרעים. לפי האמור בברייתא, ובמקרהבמקרה כזה עליו לשלם. אם כי, על בעל הזרעים לומר לו ולהתרות בו קודם לכן, שיגדור את הגדר, וגם אם אמר לו פעם אחת עליו להתרות בו שוב, שכן עלול הוא לחשוב, שהחובה לגדור אינה מוטלת עליו שוב ושוב{{הערה|[[תוספות]] שם.}}. אך הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם|זרעים|כלאים|ז|יז}}.}} לא הביא את הדין של חיוב בעל הכרם בתשלום על הנזק שנגרם לבעל הזרעים. לדברי בעל [[שלמה מחלם|מרכבת המשנה]] הרמב"ם פוסק ש[[אין אדם אוסר דבר שאינו שלו]] ולכן אין הזרעים נאסרים.
 
===דיורי גדולה בקטנה בכלאי הכרם===
כאשר יש חלקת שדה קטנה הסמוכה לחלקת שדה גדולה. לפי הכלל [[דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה]], אם יהיו גפנים בשטח הגדול, אסור יהיה לזרוע זרעים בחצר הקטנה, שכן נחשב הדבר כאילו בקטנה ישנן גפנים יחד עם זרעים, ואם זרע הזרעים אסורים, והגפנים מותרות, שכן אין בכוח השטח הקטן להשפיע על השטח הגדול, וכאשר ההתייחסות היא אל הגפנים שבשטח הגדול אין לזרעים שבשטח הקטן השפעה עליהם{{הערה|{{בבלי|ערובין|צב|ב}}.}}.