בוזוקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ @26070940 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:Ovedc
מ הוספת קישור לגיטרה חשמלית
שורה 4:
הבוזוקי הוא פיתוח מאוחר של ה[[בגלמה]], כלי מיתר [[מונגוליה|מונגולי]] שהובא אל [[אגן הים התיכון]] עם מסעות הכיבוש המונגולים ב[[ימי הביניים]]. במזרח התיכון שונה מבנה [[תיבת תהודה|תיבת התהודה]] והוספו סריגים. השם בוזוקי שנבחר לכלי גזור מהמילה "בוזוק" שמשמעותה "[[צוואר]]" וזאת משום צווארו הארוך והצר של הבוזוקי. נגני בוזוקי הם מהמוזיקאים המוערכים ביותר ביוון ובקהילה היוונית בישראל, והם נמדדים בין השאר במהירות נגינתם.
 
בבוזוקי היווני המסורתי יש שלושה זוגות [[מיתר (כלי מיתר)|מיתרים]]. בשנת [[1955]] החלו לייצר בוזוקי שבו ארבעה זוגות מיתרים, האחראי לכך היה נגן הבוזוקי הידוע, [[מנוליס חיוטיס]]. שינוי זה הפך את הבוזוקי לכלי שניתן לנגן בו אקורדים כמו בגיטרה, ונגינת קטעים מלודיים בווירטואוזיות רבה. ביוון יש עדיין נגני בוזוקי רבים שמשמרים את הנגינה בבוזוקי שבו שלושה מיתרים ובכך שומרים את המסורת של מוזיקת ה[[רמבטיקו]]. חלק מנגני המוזיקה הים-תיכונית מוסיפים לצוואר הבוזוקי שריג ביניים צף (לא מקובע לצוואר), בדומה לאופן שבו נעשה הדבר על [[גיטרה חשמלית]]. השריג הצף מאפשר לנגן גם רבעי טונים, בדומה לעוד ולבגלמה הטורקית ובניגוד לשריגים הרגילים של הבוזוקי, שמאפשרים לנגן רק חצאי טונים.
 
בישראל נגנינת הבוזוקי תפסה תאוצה עוד בשנות ה-70 המוקדמות. נגני בוזוקי ליוו זמרים מהזאנר אשר השתמשו בלחנים יוונים עליהם כתבו מילים בעברית, דוגמת [[זוהר ארגוב]] שבין שיריו המוכרים היו אלינור ועינייך החומות.