לואיס איגנרו – הבדלי גרסאות

איגנרו היה גם מדען ראשי של המחלקה למחקר של [[נוברטיס]]. כמו כן, הוא נמנה עם מקימיה של "Nitric Oxide Society", וכן של "Nitric Oxide Biology and Chemistry"

 

לואיס ג'. איגנרו נולד ב[[ברוקלין]] וגדל בעיר [[ניו יורק]], שם התיישבו שני הוריו ב-1920 לאחר שהיגרו מ[[איטליה]]. הוא החל להתעניין ב[[כימיה]] בגיל 8, כאשר הוריו קנו לו מערכת כימית. ב-[[1962]] קיבל תואר ראשון בפרמקולוגיה מ[[אוניברסיטת קולומביה]] וב-1966 קיבל דוקטורט מ[[אוניברסיטת מינסוטה]]. בתאריו המתקדמים, חקר את המסלול של עצבוב ה[[לב]] באמצעות [[נוירון|נוירונים]], ושחרור ה[[נוראפינפרין]]. נושא המחקר המרכזי שלו היה פרמקולוגיה, והנושא המשני היה [[פיזיולוגיה]] של [[מחזור הדם]]-לב. בתקופה זו לימד אותו בין היתר [[פול בויר]], זוכה פרס נובל לשנת 1997.

 

[[קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]]

[[קטגוריה:זוכי פרס נובל אמריקאים]]