הקרב על הסום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MathKnight (שיחה | תרומות) |
←תוצאות: הוספת קישור |
||
שורה 178:
לפני הקרב התייחסה גרמניה לבריטניה כמעצמה [[חיל ים|ימית]], וזלזלה בכוחה הצבאי. הגרמנים האמינו שאויבותיהם הגדולות הן צרפת ורוסיה. החל מהסום, בריטניה החלה לצבור השפעה בקואליציה, במיוחד לאחר ה[[מרד של נוול|מרידות]] בצבא הצרפתי ב-[[1917]]. מתוך הכרה באיום הגדל שהציבה בריטניה, אימצה גרמניה ב-[[31 בינואר]] מדיניות של [[המערכה באוקיינוס האטלנטי (1914–1918)|לוחמת צוללות בלתי מוגבלת]], בניסיון להרעיב את תושבי האי. בסופו של דבר, המהלך הביא להתערבותה של [[ארצות הברית]] במלחמה.
בתחילת 1916, היה הצבא הבריטי ברובו מסה של מתנדבים בלתי מנוסים. הסום היה המבחן הממשי הראשון לאותו "צבא אזרחים", שזה עתה הוקם בעקבות קריאתו של לורד [[הוריישו קיצ'נר|הורשיו קיצ'נר]] למתנדבים בתחילת המלחמה. חיילים בריטים רבים שמתו בקרב על הסום היו חסרי ניסיון, ואבדנם היה בעל חשיבות צבאית נמוכה יחסית. בשביל גרמניה, שנכנסה למלחמה עם כוח מאומן של חיילים בסדיר ומילואים, כל אבידה הפחיתה מהניסיון והיעילות הכוללים של צבאה. המפקד הגרמני הבכיר, נסיך הכתר [[רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה|רופרכט מבוואריה]], ציין ש"מה שנותר מחילות הרגלים, שאומנו היטב בימי שלום, בוזבז בשדה הקרב".
המפקדים הגרמנים לא האמינו שהצבא יוכל לסבול קרב שחיקה מתמשך כדוגמת הסום. לכן ב-[[24 בפברואר]] 1917 נסוג הצבא הגרמני בשיטת [[אדמה חרוכה|האדמה החרוכה]] משדה הקרב בסום, כדי להכין את הביצורים לקו הינדנבורג, ובכך קיצר את רוחב החזית שהיה צריך להגן עליה.
| |||