קזינו גלי אביב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 2:
[[קובץ:Oldcasino.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קזינו גלי אביב]]
[[קובץ:Photo of Casino "Galei Aviv" in Tel Aviv, 1923 H LW 025.jpg|ממוזער|קזינו "גלי אביב" בתל אביב, 1923]]
'''קזינו גלי אביב''' היה מבנה שפעל כ[[בית קפה]] על [[חוף תל אביב|חוף ימה]] של [[תל אביב]] בין השנים [[1922]] עד [[1936]]. הבניין תחם את כיכר [[הרברט סמואל]], לימים [[כיכר הכנסת]], ממערב, בעוד קצהו של [[רחוב אלנבי]] נושק לה ממזרח.
==הקמה==
היוזמה להקמת הבניין עלתה בשנת [[1921]] על ידי סלומון גריגורביץ' קרזנובסקי, יהודי אמיד מ[[אודסה]] שפעל במרץ להקמת המקום שנחנך זמן קצר לאחר מכן{{הערה|שם=קפוח|{{דואר היום||קפוח זכיות של יוצר|1922/09/17|00512}}}}. הוא התנה את הקמת המבנה בכך שיגיע כביש עד המבנה, ו[[מאיר דיזנגוף]], [[ראש עיריית תל אביב-יפו|ראש העיר]] הראשון של תל אביב אישר לשנות את התוואי של רחוב אלנבי בקצהו הצפוני כך שיפנה שמאלה עד הים{{מקור}}, מתאר הקיים עד היום.
הבניין תוכנן על ידי האדריכל התל אביבי [[יהודה מגידוביץ']] ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון אקלקטי]], ונחשב באותה העת לאחד מהמבנים הססגוניים ביותר בישראל של אותה העת. על פי תוכניתו של המהנדס [[ארפד גוט]] הוקם המבנה על גבי [[כלונסאות]] [[בטון]] בחוף הים
על פי חוזה ההקמה, קיבל קרזנובסקי תשלום קבוע על ההפעלה ואחוז
לאחר ההפעלה התברר כי לא ניתן להפעיל את המקום בחורף בשל [[סופה|הסערות]] שגרמו לנזקים חוזרים ונשנים למבנה. עלויות התחזוקה היו גבוהות מההכנסות והמבנה עבר בין כמה ידיים.
==הפעלה==
הבונה המקורי [[פשיטת רגל|פשט רגל]], והמבנה עבר לידי [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]] שהחכירה אותו ל[[מרדכי וייסר]] ומשה אברבנל, הבעלים של [[קולנוע עדן]]. נשף הפתיחה התקיים במאי [[1923|1923{{הערה|{{דואר היום|משה קולינסקי|העברית בקזינו גלי אביב|1923/05/14|00402}}{{ש}}{{דואר היום||העברית בקזינו גלי אביב|1923/05/22|00403}}}}]][./קזינו_גלי_אביב#cite_note-2 <span class="mw-reflink-text"><nowiki>[2]</nowiki></span>]. הם הפקידו את ניהול המקום בידיו של [[ירושלים סגל]]. על הקזינו הונפו [[דגל בריטניה]] ו[[דגל ישראל]]{{הערה|{{דואר היום||ה.מ. הנציב העליון ביפו|1923/10/25|00303}}}}. למרות שהמקום נקרא [[קזינו]], לא נערכו בו [[הימורים]], והוא שימש למעשה כ[[מסעדה]] מפוארת, [[בר (עסק)|בר]] ורחבת ריקודים. המסעדה ובית הקפה נועדו למעמד העליון והמחירים היו בהתאם. ביקרו בו נכבדי האנגלים, בהם [[לורד אלנבי]]{{הערה|{{דואר היום||לורד אלנבי ורעיתו ביפו ות"א|1925/04/29|00309}}}} ו[[אדוארד קית'-רוץ']]{{הערה|{{דואר היום||האדון קיטרוטש בתל אביב|1925/07/20|00305}}}}. הבעלים לא ראו רווח מהמקום, והוא עבר לידי [[קואופרטיב]] של מלצרים שניהלו את המקום בשנים [[1926]] עד [[1927|1927{{הערה|{{דבר|עירית תל אביב|נמסרת לחכירה הקזינו גלי אביב|1925/12/23|00402|||Ad}}}}]][./קזינו_גלי_אביב#cite_note-6 <span class="mw-reflink-text"><nowiki>[6]</nowiki></span>]. החוכר האחרון היה נחום גרינבלט שלמרות מאמציו הלך המקום והתדרדר{{הערה|{{דואר היום||פתיחת הקזינו|1930/05/01|00410}}}}.
בשנת [[1936]], בעקבות סערה עזה שפקדה את חוף ימה של תל אביב, נפגעו יסודות הבניין והוא הפך מסוכן לאורחים ונסגר{{הערה|{{דבר||במקום הזמנה פרטית|1937/03/12|00814|||Ad}}}}. ב-[[1939]] החליטה העירייה להרוס אותו באמצעות פיצוץ לעיני קהל סקרנים.
| |||