שיכון צמרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הגהה
שורה 1:
'''שיכון צמרת''' היא שכונת [[וילה|וילות]] בצפוןב[[צפון תל אביב]] שהוקמה על [[נכסי נפקדים]] כשיכון עבור פקידי ממשלה, ועובדי עירית[[עיריית תל אביב]].
 
השיכון הוקם על 13 דונם של נכסי נפקדים בצפון תל אביב ליד [[כיכר המדינה]] ויועד לפקידי ממשלה. ביולי 1951 פורסם בעיתונות שהשטח חולק ל-26 מגרשים וניתן במחיר מוזל לפקידים בכירים בשירות המדינה שהיו אחראים על הרכוש הנטוש. רשימת מקבלי המגרשים כללכללה את [[פנחס לבון]] (שטען ששמו הוכנס ללא ידיעתו ודרש שיוצא מהרשימה){{הערה|שם=מייזלס56|{{מעריב|מ. מייזלס|שיכון צמרת במהדורה שנייה|1956/08/01|00206}}}}, [[מרדכי נמיר]] מזכ"ל ההסתדרות]] [[מרדכי נמיר]], קלרה אהרונוביץ אשתו של [[זלמן ארן]], [[דוד הורוביץ]] שהיה מנכ"ל [[משרד האוצר]] שניהל את נכסי הנפקדים, דב שפריר האפוטרופוס לנכסי נפקדים, משהדב פורתשפריר, האפוטרופוס לנכסי נפקדים, חייםמשה רייזלפורת, המפקח על נכסי נפקדים חיים רייזל, מרדכי זגגי החשב הכללי, ד"ר יצחק בזנר ממשרד האוצר, אלכסנדר גל, צבי פריהר, ראש מינהל התכנון [[אריה שרון]] ועוזר ראש מינהלמנהל התכנון ו[[יצחק פרלשטיין]] עוזר ראש מנהל התכנון{{הערה|{{הבוקר||האפוטרופוס חילק רכוש נטוש בין מקורביו בממשלה ובמפא"י|1951/07/13|00114}}}}, מילמן גיסו של דב שפריר. [[ועדת הכספים]] של הכנסת דרשה ממבקר המדינה לבדוק את הנושא{{הערה|{{הצופה||וועדת הכספים מבקרת קשה|1951/08/03|00109}}}}. בעקבות הפרסומים שהיו בעיצומן של [[הבחירות לכנסת השנייה]] דרשה מפא"י מאנשיה לוותר על ההשתתפות בפרוייקט וחלק מהמשתכנים אכן ויתרו על ההשתתפות. השאר עמדו על כך שיקבלו את המגרשים שלטענתם רכשו במחיר מלא ובאוגוסט 1953 פסק [[פנחס רוזן]], שנקבע כבורר בעניין, שהרוכשים יקבלו מגרשים קטנים יותר תמורת 35 ל"י לדונם. כן נמכר שטח נוסף בסמיכות לשטח הראשוני לעובדי עיריית תל אביב, עובדי האפוטרופוס ועובדי משרד המסחר והתעשייה. שטח זה נודע כשיכון זבדיאל{{הערה|{{מעריב||אושר שיכון צמרת|1953/04/09|00315}}}}. מכירת השטח הנוסף הוציא [[מבקר המדינה]] דו"ח ביקורת שביקר את המכירה{{הערה|{{דבר||פרשת שיכון זבדיאל|1957/02/17|00307}}}}{{הערה|{{שערים||מה קרה בשיכון זבדיאל?|1957/02/18|00200}}}}. בשנת 1962 הציע [[יוסף ויץ]] לרשום את המגרשים על שמות הקונים{{הערה|{{חרות|יצחק דיש|"שיכון הצמרת" יירשם על שמות המשתכנים|1962/07/03|00600}}{{ש}}{{מעריב||תגובה שלילית בענין "שיכון הצמרת"|1962/07/03|01411}}}}.
 
[[ועדת הכספים]] של הכנסת דרשה ממבקר המדינה לבדוק את הנושא{{הערה|{{הצופה||וועדת הכספים מבקרת קשה|1951/08/03|00109}}}}. בעקבות הפרסומים שהיו בעיצומן של [[הבחירות לכנסת השנייה]] דרשה [[מפא"י]] מאנשיה לוותר על ההשתתפות בפרויקט וחלק מהמשתכנים אכן ויתרו על ההשתתפות. השאר עמדו על כך שיקבלו את המגרשים שלטענתם רכשו במחיר מלא ובאוגוסט 1953 פסק [[פנחס רוזן]], שנקבע כ[[בורר]] בעניין, שהרוכשים יקבלו מגרשים קטנים יותר תמורת 35 ל"י לדונם. שטח נוסף נמכר בסמיכות לשטח הראשוני לעובדי עיריית תל אביב, עובדי האפוטרופוס ועובדי משרד המסחר והתעשייה. שטח זה נודע כשיכון זבדיאל{{הערה|{{מעריב||אושר שיכון צמרת|1953/04/09|00315}}}}. על מכירת השטח הנוסף הוציא [[מבקר המדינה]] דו"ח ביקורת שביקר את המכירה{{הערה|{{דבר||פרשת שיכון זבדיאל|1957/02/17|00307}}}}{{הערה|{{שערים||מה קרה בשיכון זבדיאל?|1957/02/18|00200}}}}.
בשנת 1956 הוחל בבניית הבתים{{הערה|שם=מייזלס56}}, ואלו הושלמו עד סוף שנות ה-50{{הערה|{{מעריב|מ. מייזלס|משיכון הצמרת לשיכון הבכירים|1957/02/14|00201}}}}{{הערה|{{דבר||ילדי גבעת עמל אינם הולכים לביה"ס|1959/09/03|00405}}}}. הבתים שנבנו היו קטנים יחסית ונבנו בסגנונות שונים{{הערה|שם=גודוביץ|{{כלכליסט|דקל גודוביץ|פארק צמרת האמיתי|3438599|2 בדצמבר 2010|}}}}. בשנת 1969 שונתה תכנית המתאר כך שבסמיכות שלכונה הותר לבנות בניינים של 4-5 קומות. עם זאת, בשכונה עצמה נאסר לבנות רבי קומות{{הערה|{{מעריב||סערה בשיכון הצמרת בתל אביב|1969/06/15|01104}}{{ש}}{{דבר|דנקה הרניש|שיכון הצמרת שוב אינו איזור וילות אקסלוסיבי|1969/06/17|00803}}}}.
 
בשנת 1962 הציע [[יוסף ויץ]] לרשום את המגרשים על שמות הקונים{{הערה|{{חרות|יצחק דיש|"שיכון הצמרת" יירשם על שמות המשתכנים|1962/07/03|00600}}{{ש}}{{מעריב||תגובה שלילית בענין "שיכון הצמרת"|1962/07/03|01411}}}}.
בשנות ה-2000 הוקם מול השכונה, בצידו המזרחי של [[דרך נמיר]] שכונת [[פארק צמרת]] של דירות יוקרה ברבי קומות. בשנות ה-2000 השכונה עוברת תהליך איטי של הריסת בתים ישנים והקמת בתים חדשים וגדולים יותר במקומם. השכונה היא מהיקרות בישראל ומגרשים נמכרים במעל 10 מליון ש"ח{{הערה|שם=גודוביץ}}.
 
בשנת 1956 הוחל בבניית הבתים{{הערה|שם=מייזלס56}}, ואלו הושלמו עד סוף שנות ה-50{{הערה|{{מעריב|מ. מייזלס|משיכון הצמרת לשיכון הבכירים|1957/02/14|00201}}}}{{הערה|{{דבר||ילדי גבעת עמל אינם הולכים לביה"ס|1959/09/03|00405}}}}. הבתים שנבנו היו קטנים יחסית ונבנו בסגנונות שונים{{הערה|שם=גודוביץ|{{כלכליסט|דקל גודוביץ|פארק צמרת האמיתי|3438599|2 בדצמבר 2010|}}}}. בשנת 1969 שונתה תכנית המתאר כך שבסמיכות שלכונהלשכונה הותר לבנות בניינים של 4-5 קומות. עם זאת, בשכונה עצמה נאסר לבנות רבי קומות{{הערה|{{מעריב||סערה בשיכון הצמרת בתל אביב|1969/06/15|01104}}{{ש}}{{דבר|דנקה הרניש|שיכון הצמרת שוב אינו איזור וילות אקסלוסיבי|1969/06/17|00803}}}}.
 
בשנותבמאה ה-2000 הוקם מול השכונה, בצידו המזרחי של [[דרך נמיר]] שכונת [[פארק צמרת]] של דירות יוקרה ברבי קומות. בשנות ה-200021 השכונה עוברת תהליך איטי של הריסת בתים ישנים והקמת בתים חדשים וגדולים יותר במקומם. השכונה היא מהיקרות בישראל ומגרשים נמכרים במעל 10 מליון ש"ח{{הערה|שם=גודוביץ}}.
 
==הערות שוליים==