היסטוריה של המדע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 98:
הפיזיקאי ה[[הונגריה|הונגרי]] [[איגנץ זמלווייס]] הצליח להפחית באורח ניכר סוג מסוים של [[מחלה]] בכך שחייב [[רופא]]ים לשטוף את ידיהם לפני שהם [[לידה|מיילדים]] [[אישה|נשים]]. גילוי זה קדם לתאוריית ה[[חיידק]]ים כגורם למחלה. אולם, גילוייו לא הובנו על ידי בני דורו והחלו להיכנס לשימוש רק עם הגילויים של ה[[מנתח]] הבריטי [[יוסף ליסטר]], שב-[[1865]] הוכיח עקרונות ה[[חיטוי]]. עבודתו מבוססת על כמה גילויים חשובים מאוד של ה[[ביולוג]] ה[[צרפת]]י [[לואי פסטר]]. הוא הצליח לקשור בין כמה [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] לבין מחלה. גילוי זה הביא למהפכה ב[[רפואה]]. הוא גם המציא את אחת השיטות החשובות ביותר ב[[רפואה מונעת|רפואה המונעת]], כשב-[[1880]] הוא ייצר את ה[[חיסון]] ל[[כלבת]]. פסטר גם המציא את תהליך ה[[פיסטור]], על מנת למנוע התפשטות מחלות דרך [[חלב]] ומאכלים אחרים.
אחת מהתאוריות החשובות והמשפיעות ביותר בכל המדעים הייתה תאוריית ה[[אבולוציה]] ב[[ברירה טבעית]] שקודמה על ידי המדען ה[[הממלכה המאוחדת|בריטי]] [[צ'ארלס דרווין]] בספרו "[[מוצא המינים]]" ב-[[1859]]. התאוריה של דרווין הייתה כי כל ההבדלים בין החיות נוצרים בתהליכים טבעיים במשך תקופות זמן ארוכות, וכי אפילו בני [[אדם]] הם פשוט יצורים שהתפתחו כך. המשמעויות של האבולוציה מחוץ לתחומי המדע הטהור זכו הן לתמיכה והן להתנגדות בחלקים שונים של ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]], והשפיעו עמוקות על ההבנה הפופולרית של מקומו של האדם בעולם.
בתחילת [[המאה ה-20]], מחקר ה[[תורשה]] צבר חשיבות לאחר הגילוי מחדש של חוקי התורשה שפותחו בידי ה[[נזיר (דתות)|נזיר]] ה[[אוסטריה|אוסטרי]] [[גרגור מנדל]] ב-[[1866]]. [[חוקי מנדל]] היוו את היסודות למחקר ה[[גנטיקה|גנטי]], שנעשה לשדה מחקר חשוב במדע וב[[תעשייה]]. ב-[[1953]] הסבירו [[ג'יימס ווטסון]] ו[[פרנסיס קריק]] את המבנה הבסיסי של ה-[[DNA]], החומר הגנטי שמהווה קוד לכל סוגי ה[[חיים]]. לקראת סוף המאה ה-20, [[הנדסה גנטית]] החלה להפוך למעשית, והחל מאמץ בינלאומי רחב היקף ל[[פרויקט הגנום האנושי|מיפוי הגנום האנושי]], מאמץ שעשוי לתרום באופן ממשי להתקדמות ברפואה.
| |||