מרדכי קפלן – הבדלי גרסאות

כמו כמה מההוגים היהודים ב[[ימי הביניים]], קפלן טען כי [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] אינו ישות אישית, וכי התיאורים האנתרופומורפיים של אלוהים הם, במקרה הטוב, מטאפורות לא מושלמות. התאולוגיה של קפלן אף טוענת כי האל הוא הסכום של כל התהליכים הטבעיים שמאפשרים לאדם למצות את עצמו. קפלן כתב כי "להאמין באל פירושו לדעת בוודאות כי גורלו של האדם הוא להתעלות מעל לפרא, ולהסיר כל סוג של [[אלימות]] וניצול מה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] האנושית". לא כל הכתבים של קפלן בנושא זה הם עקביים; העמדה שלו השתנתה במידה מסוימת במשך השנים, וניתן לחלק בין שתי תאולוגיות שונות בקריאה זהירה. הראייה שבדרך כלל משויכת לקפלן היא זו של הנטורליזם הטהור, בדומה לדיואי, שבוקרה על כך שהיא משתמשת בטרמינולוגיה דתית לכסות על עמדה לא-תיאיסטית (אם לא אתיאיסטית). אולם קיים גם צד שני בתאולוגיה של קפלן, שמבהיר כי לעתים הוא האמין שיש לאל קיום אונטולוגי, באופן עצמאי ואמיתי, בנפרד מאמונות בני האדם. בתאולוגיה זו, קפלן עדיין דוחה חלק מהצורות הקלאסיות של התאיזם וכל אמונה בנסים, אך הוא מחזיק בעמדה שהיא במידה מסוימת [[נאופלאטוניזם|נאו-אפלטונית]].