הונאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏[[לוחמת רשת|הונאה במרחב ה"סייבר"]]: clean up, replaced: הינה ← היא באמצעות AWB
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=הטעיה מכוונת|אחר=מונח במשפט העברי|ראו=[[אונאה]]}}
 
'''הונאה''' היא סוג של [[השפעה חברתית]], בה [[אדם]] מנסה לשנות את [[תפיסה|תפיסתו]] או [[התנהגות|התנהגותו]]ו של אדם אחר, באמצעות טקטיקות הכוללות [[ערמומיות]] (הצגה משכנעת של [[מידע]] מסולף), רמייה או ניצול.
 
ניתן להגדיר בקצרה הונאה כמעשה רמאות והולכת שולל של אדם או גוף אחר.
שורה 9:
ה[[משפט פלילי|משפט הפלילי]] כולל מספר סעיפי [[חוק]], העוסקים בסוגים שונים של מעשי הונאה. הסיבה לריבוי סעיפי החוק בנושא היא ההבנה של ה[[מחוקק]] בדבר הקושי שבהכנסת כל קשת המעשים והמצגים המוגדרים כהונאה לסעיף חוק אחד. אמצעי נוסף באמצעותו החוק מתמודד עם בעיית הגדרת ה[[עבירה]] הוא חיקוק סעיף הסל "[[קבלת דבר במרמה]]". סעיף זה נמנע מלהגדיר את אופן קבלת הדבר האסור ומתמקד אך ורק בשאלה האם התקבל דבר מה במרמה או לא.
 
להלן רשימת הסעיפים העוסקים בהונאה בדין הפלילי:
 
415. [[קבלת דבר במרמה]]-
שורה 56:
[[פקודת הנזיקין]] ייחדה אף היא סעיף המטפל במעשי הונאה. סעיף זה מאפשר לתבוע פיצויים למי שהסתמך על מצג שווא זדוני – הצהרה כוזבת על עובדה בכל צורת התבטאות שהיא (בכתב, בהתנהגות או בעל-פה), שנעשתה מתוך ידיעה על אי אמיתותה או חוסר אכפתיות נוכח חשד בכך, ומתוך כוונה שמקבל המצג יפעל על פיו.
 
להלן נוסח הסעיף:
 
56. [[תרמית]] היא הֶצֵג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות-ראש, כשלא אכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק-ממון.
שורה 64:
 
=== "[[העוקץ הניגרי]]" ===
[[תרגיל עוקץ]] קלאסי אשר נעשה באמצעות הבטחה להענקת סכום כסף גדול בעתיד בתמורה לכך שהקורבן ייתן כרגע סכום כסף קטן.
 
=== [[הונאת פונזי|הונאת פירמידה "פונזי"]] ===