הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי – הבדלי גרסאות

בשיחות ודיונים שנמשכו ימים רבים, הצטרפו תחילה, ראשי המערכת הרפואית והמוסדות האקדמיים בצפון, מנהלי בתיה"ח, ד"ר יעקב פרבשטיין מ[[בית החולים על שם ברוך פדה, פוריה|ביה"ח פדה בפוריה]], ד"ר [[אוסקר אמבון|אוסקר אמבון]], מ[[בית החולים רבקה זיו|ביה"ח רבקה זיו]] שבצפת, ד״ר שמריהו רוזנר, נשיא [[המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה|אורט בראודה]] וצוותו, פרופ' יוחנן ארזי, פרופ' רוזה אזהרי, ד"ר דיצה לוין וכן פרופ' זקי ברק, נשיא [[המכללה האקדמית תל-חי|מכללת תל חי]] וצוותו, פרופ' [[ערן דולב]] וד״ר אלון מרגלית. שתי המכללות עמלו להכין תשתית לימודית לשנים הפרה קליניות, שתתבסס על המערך הקיים של מעבדות, חדרי לימוד וכוח אדם אקדמי הקיים בנמצא במכללות בגליל, אשר ירתם לטובת המוסד האוניברסיטאי, שייקח על עצמו בסופו של דבר את הקמתה והפעלתה של הפקולטה לרפואה בגליל.

 

 

 

[[שמעון פרס]], השר לפיתוח הנגב והגליל, אימץ את הרעיון ונרתם ופעל רבות להגשמתו, בהביאו לקבלת החלטת ממשלה משנת 2005, בה הצהירה הממשלה, כי היא רואה חשיבות לאומית בהקמת אוניברסיטה בגליל לפיתוח האזור. היה זה צעד מעשי ראשון להגשמת החזון, להקמת הפקולטה לרפואה בגליל, אך באותה עת ה[[המועצה להשכלה גבוהה|מועצה להשכלה גבוהה]] (המל"ג) ודיקני ארבעת הפקולטות לרפואה בארץ התנגדו להקמת הפקולטה החמישית.

ב–2007 התפרסם דו"ח ועדת הלוי, אשר מסקנתו הייתה, כי בשל מחסור צפוי ברופאים, החל משנת 2015, יש לפתוח בי"ס נוסף לרפואה.{{הערה|{{גלובס|רועי גולדנברג|על עתיד הצפון: בית הספר לרפואה בגליל זקוק לטיפול נמרץ|1000504531|14 באוקטובר 2009}}}} בעקבות דו"ח ועדת הלוי, המל"ג החליטה לפעול להקמת פקולטה נוספת לרפואה. החלופה של הקמת פקולטה חדשה, הועדפה על פני הרחבתם של בתי הספר הקיימים לרפואה.

 

 

למרות שמלכתחילה העיר [[כרמיאל]] אמורה הייתה להקים בתחומה את הפקולטה, לבסוף ההחלטה נפלה על [[צפת]], במטרה לעודד את התפתחותה ולתרום לה מבחינה חברתית וכלכלית.