AGM-78 סטנדרד ארם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1–\2 |
סדר |
||
שורה 23:
הטיל היה בשירות [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]] וגרסה שלו, שכונתה "'''אגרוף סגול'''", הייתה בשירות [[חיל האוויר הישראלי]]. בישראל פותחה גרסה יבשתית המבוססת על הסטנדרד ארם ששוגרה מ[[משאית]] M809A1 וכונתה "'''קרס'''".
==היסטוריה==
הסטנדרד ארם פותח במקור עבור [[הצי האמריקני]] במהלך [[שנות השישים]] המאוחרות. הסטנדרד ארם נוצר בעיקר עקב המגבלות של ה-[[AGM-45 שרייק]], שסבל מ[[ראש קרב]] קטן, טווח מוגבל ומערכת הנחייה מוגבלת. ג'נרל דיינמיקס נתבקשה לפתח טיל נגד קרינה המבוסס על [[טיל קרקע-אוויר|טיל הקרקע-אוויר]] [[RIM-66 SM-1]]. ההתבססות על תכנון של טיל קיים הוזילה באופן משמעותי את עלויות הפיתוח וקיצרה את משכו, ובדיקות של הנשק החדש החלו כבר ב-[[1967]], לאחר הפיתוח שנמשך שנה בלבד. הטילים המבצעיים הראשונים נמסרו ב-[[1968]].
שורה 28 ⟵ 29:
מעל 3,000 טילים יוצרו בגרסאות שונות עד שייצורו הופסק בסוף [[שנות השבעים]]. לאחר הפסקת הייצור נותר הטיל בשירות כמעט עשור לפני שהוחלף לחלוטין ב-[[AGM-88 הארם]] בסוף [[שנות השמונים]].
== שירות בחיל האוויר הישראלי ==▼
[[קובץ:Keres-AGM-78-hatzerim-2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משגר "קרס" מוצג ב[[מוזיאון חיל האוויר]]]]▼
בשנת [[1975]] הציעה [[ארצות הברית]] למכור טילי AGM-78 לחיל האוויר הישראלי. אולם, מאחר שלהפעלת הטיל נדרשו מטוסי "[[ויילד ויזל]]" המיועדים למשימות [[דיכוי הגנה אווירית]] והכוללים מערכות אלקטרוניות יקרות, הגיעו בחיל האוויר הישראלי למסקנה שאין הם יכולים להרשות לעצמם מטוסים ייעודיים שכאלה. תחת זאת, הגדיר חיל האוויר הישראלי לג'נרל דיינמיקס דרישות מבצעיות לגרסה זולה יותר של הטיל, שכונתה "אגרוף סגול", אותה ניתן יהייה לשגר גם ממטוסי [[F-4 פנטום]] שאינם ייעודיים למשימות דיכוי הגנה אווירית. המערכת המצומצמת והזולה יותר כללה גם מכשיר מיוחד שפיתחה [[לורל]] ושהותקן במטוסי הפנטום הישראליים.▼
ראשוני טילי ה"אגרוף סגול" נמסרו לחיל האוויר הישראלי בשנת [[1976]] לאחר שסדרת ניסויים בטילים המותאמים הוכיחה כי השינויים שהוכנסו בו לא פגעו ביכולתו. הטיל נכנס לשירות מבצעי בחיל האוויר בשנת [[1977]].▼
השימוש המבצעי הראשון בטיל בשירות חיל האוויר הישראלי היה ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. ב-[[9 ביוני]] [[1982]], היום הרביעי למלחמה, פתח חיל האוויר ב"[[מבצע ערצב-19]]" שנועד לתקוף את סוללות טילי הקרקע-אוויר ה[[סוריה|סוריות]] ב[[לבנון]]. המטס הראשון של המבצע כלל את כל מטוסי הפנטום של הטייסת העיקרית שהפעילה את ה"אגרוף הסגול". כל מטוס במטס, שכלל יותר מ-20 מטוסים והובל על ידי מפקד הטייסת, נשא שני טילי "אגרוף סגול". הטילים שוגרו במרחק של עשרות קילומטרים מסוללות הטק"א. מטסים נוספים באו בהמשך וביצעו משימות דיכוי הגנה אווירית. המבצע הוכתר כהצלחה ואיפשר חופש פעולה רב לחיל האוויר הישראלי במהלך המלחמה.▼
== גרסאות ==
שורה 51 ⟵ 44:
*'''ATM-78D''' - הגרסה האינרטית של ה-AGM-78D.
*'''RGM-66D''' - גרסה של הסטנדרד ארם ששוגרה מ[[ספינה]]. כללה אלמנטים של ה-RIM-66 ושל [[טיל אוויר-אוויר|טיל האוויר-אוויר]] [[AIM-97 סיקבאט]].
▲== שירות בחיל האוויר הישראלי ==
▲[[קובץ:Keres-AGM-78-hatzerim-2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משגר "קרס" מוצג ב[[מוזיאון חיל האוויר]]]]
▲בשנת [[1975]] הציעה [[ארצות הברית]] למכור טילי AGM-78 לחיל האוויר הישראלי. אולם, מאחר שלהפעלת הטיל נדרשו מטוסי "[[ויילד ויזל]]" המיועדים למשימות [[דיכוי הגנה אווירית]] והכוללים מערכות אלקטרוניות יקרות, הגיעו בחיל האוויר הישראלי למסקנה שאין הם יכולים להרשות לעצמם מטוסים ייעודיים שכאלה. תחת זאת, הגדיר חיל האוויר הישראלי לג'נרל דיינמיקס דרישות מבצעיות לגרסה זולה יותר של הטיל, שכונתה "אגרוף סגול", אותה ניתן יהייה לשגר גם ממטוסי [[F-4 פנטום]] שאינם ייעודיים למשימות דיכוי הגנה אווירית. המערכת המצומצמת והזולה יותר כללה גם מכשיר מיוחד שפיתחה [[לורל]] ושהותקן במטוסי הפנטום הישראליים.
▲ראשוני טילי ה"אגרוף סגול" נמסרו לחיל האוויר הישראלי בשנת [[1976]] לאחר שסדרת ניסויים בטילים המותאמים הוכיחה כי השינויים שהוכנסו בו לא פגעו ביכולתו. הטיל נכנס לשירות מבצעי בחיל האוויר בשנת [[1977]].
▲השימוש המבצעי הראשון בטיל בשירות חיל האוויר הישראלי היה ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. ב-[[9 ביוני]] [[1982]], היום הרביעי למלחמה, פתח חיל האוויר ב"[[מבצע ערצב-19]]" שנועד לתקוף את סוללות טילי הקרקע-אוויר ה[[סוריה|סוריות]] ב[[לבנון]]. המטס הראשון של המבצע כלל את כל מטוסי הפנטום של הטייסת העיקרית שהפעילה את ה"אגרוף הסגול". כל מטוס במטס, שכלל יותר מ-20 מטוסים והובל על ידי מפקד הטייסת, נשא שני טילי "אגרוף סגול". הטילים שוגרו במרחק של עשרות קילומטרים מסוללות הטק"א. מטסים נוספים באו בהמשך וביצעו משימות דיכוי הגנה אווירית. המבצע הוכתר כהצלחה ואיפשר חופש פעולה רב לחיל האוויר הישראלי במהלך המלחמה.
== ראו גם ==
| |||