נטל ההוכחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערות שוליים
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''נטל ההוכחה''' הינוהוא מונח משפטי, החל ב[[משפט אזרחי]] וב[[משפט פלילי]], ובא לקבוע כללים, בשתי שאלות עיקריות:
* על מי במהלך [[משפט (דין)|המשפט]] מוטלת החובה לשכנע בצדקת טענה, ולהוכיח את תוכנה;
** '''חובת השכנוע''' היא הנטל העיקרי, העוסק בחובת צד למשפט לשכנע בצדקת טענתו, ומתי אם בכלל, עובר נטל זה לצד שכנגד;
שורה 15:
על הנתבע, מצדו, מוטלת החובה, להוכיח את טענותיו, על מנת להדוף את טענות התביעה, ולבסס את הגנתו. לעתים, כשמתהפך במשפט אזרחי 'נטל השכנוע' על הנתבע, אזי חלה עליו החובה - לא רק להוכיח את טענותיו - אלא אף לשכנע בנכונות גירסתו היריבה, במידה מסתברת יותר מאשר זו של התובע, על מנת לזכות בדין.
 
במשפט אזרחי, משתמש בית המשפט להכרעת המשפט באמת מידה של '''"מאזן ההסתברויות"'''. כלומר, בעל-הדין שיזכה במשפט הוא זה שישכנע את בית המשפט, כי נכונות גירסתו מסתברת יותר מזו של יריבו. לשון אחר, [[בית משפט|בית המשפט]] יעדיף, בתום המשפט, את הגרסה, שהסתברות נכונותה הינההיא יותר מ-50%.
 
היה ובתום המשפט, נותרו המאזניים מאוזנות, כך שבית המשפט אינו יכול לקבוע איזה מן הגרסאות מסתברת יותר, לפי כל הכללים המשפטיים ודיני הראיות, יכריע את המשפט בהתאם לקביעה 'על מי מוטל נטל השכנוע'. היה ונותר נטל השכנוע על התובע - יפסיד הוא בדין, עבר נטל השכנוע במהלך המשפט אל הנתבע שלא הביא די ראיות להוכחת גרסתו - יחויב הוא בדין.