טרופים ליסנקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ ←‏קורות חייו: clean up, replaced: הינה ← היא באמצעות AWB
שורה 25:
ליסנקו עצמו היה מהיר חימה ולא סבל ביקורת, בשנת [[1929]] החל צנזור של כל מבקריו. לאחר נאום של [[סטלין]] שהילל את "הניסיון המעשי" לעומת "התאוריה" הורם ליסנקו מעל כל ביקורת אפשרית ונהנה מתמיכתו של סטלין.
 
בשנת 1935 מונה ליסנקו לראש האקדמיה למדעי החקלאות של ברית המועצות, והיה אחראי גם למניעת חלחול "רעיונות מזיקים" אל המדענים הסובייטיים בתחום. ליסנקו מילא תפקיד זה נאמנה והיה אחראי לכליאה, הגליה והוצאה להורג של מאות מדענים, ביניהם גדול הביולוגים הסובייטיים [[ניקולאי ואווילוב]], ולדעיכתו של המחקר הגנטי (קודם לכן שדה משגשג) בברית המועצות. תקופה זו נודעה גם בשם "'''ליסנקואיזם'''". באוגוסט 1948 הציג ליסנקו "הוכחות" לכך שהסביבה משפיעה על התורשה, וייחס עמדה זאת ל[[קלימנט ארקדייביץ' טימיריאזב]] ו[[איוואן מיצ'ורין]]{{הערה|{{דבר||השיטה ההיסטורית בביולוגיה|1951/02/16|00307}}}}. ליסנקו טען שהשיטה הכופרת ביכולת לשנות את החומר התורשתי הינההיא שיטה עקרה המונעת ממניעים קפיטליסטיים של שימור הקיים, בעוד השיטה של מיצ'ורין מבקשת להשתלט על הטבע לצורכי האדם.
 
עם מותו של סטלין ב-[[1953]] נשאר ליסנקו בתפקידו ונהנה מתמיכה מסוימת של [[ניקיטה חרושצ'וב|חרושצ'וב]], אך כעת ניתנה למדענים אחרים האפשרות לבקרו בפומבי. בשנת 1956 עם פרסום זוועותיו של סטלין, נזנחה גם שיטתו של ליסנקו{{הערה|{{מעריב||סופו של סטלין המדעי|1956/04/13|00700}}}}.