דורותיאה דיקס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
|||
שורה 38:
[[קובץ:Charles Bell - The Maniac.jpg|200px|ממוזער]]
[[קובץ:Philippe Pinel à la Salpêtrière .jpg|250px|ממוזער|שמאל|נשים כבולות ב'בית משוגעים' - [[פריז]] [[1795]]]]
לאחר שחזרה לארצות הברית, בין השנים [[1840]]–[[1841]], ערכה דיקס חקירות מקיפות שבדקו את הטיפול בלוקי נפש שנזנחו על ידי משפחתם. היא מצאה כי ברוב המקרים, המדינה הפקידה את הטיפול בהם בידי רשויות [[בית כלא|בתי הכלא]] או בידי אנשים פרטיים, ללא [[רגולציה|פיקוח]] וללא [[מימון]], דבר שהוביל ל[[התעללות]] ולהזנחה קשה. דיקס פרסמה את ממצאיה ב[[דין וחשבון (מסמך)|דו"ח]] חריף ביותר, והקריאה אותו ב[[בית המחוקקים]]
בשנת [[1844]], דיקס ערכה חקירה מקיפה נוספת. היא ביקרה בכל בתי הכלא והמוסדות ב[[ניו ג'רזי]], ובסיומה הגישה דו"ח, למחוקקי ניו ג'רזי, בו פרטה את שראו עיניה. היא ביקשה מהמחוקק שיפעל בדחיפות עבור הקצאת משאבים ובנייה של מוסדות ייעודים לטיפול בלוקים בנפשם. על מנת להבהיר את החשיבות והדחיפות של המדינה בלקיחת אחריות על הלוקים בנפשם, היא הציגה מספר דוגמאות כדי להמחיש את מצבם הנורא של חסרי הישע: דיקס תארה את מצבו של אדם מכובד שהיה [[עורך דין]], [[מחוקק]] ו[[משפטן]], ובערוב ימיו עקב גילו המתקדם, איבד את [[שפיות]]ו והפך לחלוש, [[עני|אביון]], חסר ישע וערירי. דיקס מצאה אותו שוכב על מיטה קטנה במרתף, ללא תנאי מחיה מינימליים. חברים רבים בבית הנבחרים הכירו אישית את האיש המדובר, והגישו את הדו"ח שלה לסנאט ב-[[23 בינואר]] [[1845]]. הדרישה להקים מוסד ייעודי עבור הלוקים בנפשם עברה בסנאט ביום למחרת. [[פוליטיקאי]]ם מסוימים התנגדו ל[[רפורמה]] בשל ה[[מסים]] הנדרשים כדי לממש אותה. דיקס המשיכה במאמציה להקים מוסדות נוספים ללוקים בנפשם, היא שלחה מכתבים לאנשים בעלי השפעה וכתבה [[מאמר מערכת|מאמרי מערכת]] על מנת לצבור תמיכה. במסגרת מאמציה, היא נפגשה עם מחוקקים, וערכה [[חוג בית|חוגי בית]] בערבים. החוק שנועד למסד את הטיפול בלוקים בנפשם בבתי חולים פסיכיאטרים עבר ב-[[25 במרץ]] 1845{{הערה|''The Institutional Care of the Insane in the United States and Canada'', 1916}}.
| |||