חניבעל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לרומן ביוגרפי
שורה 179:
חניבעל הסביר מדוע השלום עם רומא אינו נורא כפי שהוא נראה ממבט ראשון, וכי קרתגו תוכל להשתקם ממנו. בהשפעתו הושג הסכם שלום שכלל את התנאים הבאים: קרתגו תשלם לרומא 200 טלנטים מדי שנה במשך 50 שנים. הצי המלחמתי הקרתגי יפורק למעט 10 ספינות. כמו כן צבאה היבשתי של קרתגו יצומצם. יוסגרו כל הפילים. ייאסר על קרתגו לפתוח במלחמה חיצונית או פנימית כלשהי ללא הסכמת רומא, אם כי קרתגו תתחייב לסייע לרומא בכל מלחמה שלה.{{ביאור|קרתגו קיימה הבטחה זו בזמן [[מלחמת אנטיוכוס]], ושלחה לרומא מספר ספינות מלחמה.}} תוכר שליטתו של מסיניסה בנומידיה כולה, ושליטתם של הרומאים בהיספניה, סיציליה, קורסיקה, סרדיניה, והאיים הבליארים. קרתגו שלחה לרומא 100 בני ערובה ממשפחותיהם של נכבדי העיר והחזירה את כל העריקים והשבויים (תנאי השלום הקשים הולידו את הביטוי "[[שלום קרתגו]]").
 
לא ברור מה עשה חניבעל לאחר הכניעה, [[דיו קסיוס]] כותב שהוא הועמד למשפט על כך שסירב לתקוף את רומא לאחר קאנאי, אולם זוכה מהר מאוד.{{הערה|דיו קסיוס, ספר שבעה עשר, 86.}} [[קורנליוס נפוס]] טען שהוא עדיין פיקד על הצבא,{{הערה|קורנליוס נפוס, "חניבעל", 7.}} אולם טענה זו אינה מסתברת וככל הנראה הרומאים הורו להרחיק אותו מכל פעילות צבאית.{{הערה|Hoyos, Dexter (2003). Hannibal's dynasty power and politics in the western Mediterranean, 247-183 BC. London: .Routledge. p, 181}} לא ברור מה עשה עד שנת [[196 לפנה"ס]], אולם ככל הנראה הייתה לו השפעה רבה בעיר.{{הערה|270 Görlitz, p}} קרתגו נאלצה להתחיל לשלם את הפיצויים לרומא. הוצאות המלחמה האדירות, איבוד מכרות הכסף בהיספניה, והרס יחסי החוץ והמסחר, הפכו את המשימה לבלתי אפשרית. בשנת 196 חניבעל מונה ל[[שופט (תואר)|שוּפֵטשופט]] (suffetשוּפֵט בלשונם), כלומר אחד משני [[ראש מדינה|שליטים]] בני קרתגו (בדומה ל[[מגיסטראט]]ים ברומא), אשר נבחרו על ידי העם לעמוד בראש המעצמה והיו כפופים למועצת הזקנים ול[[מועצת המאה וארבעה]] (תת מועצה הכפופה למועצת הזקנים). מתוקף תפקידו ריכז את כל הסמכויות ה[[פוליטיקה|פוליטיות]] של המדינה, פרט לניהול הצבא. כעת הוא נאלץ למצוא מקורות לתשלום הפיצויים, בנסיבות רגילות היו משתמשים בכספי מכס ובמסים שהוטלו על סחורות שהיה עליהן [[מונופול]], אולם כעת לא היה די בכך כעת הטיל חניבעל מס על רכוש פרטי, כך יצא שהאזרחים העשירים ביותר שילמו את הסכום הגבוה ביותר.{{הערה|למב, עמ' 278.}} הדבר עורר מרמור רב בקרב האזרחים העשירים ורבי ההשפעה, אחד מהם הכריז במהלך אחת האספות שזוהי מעמסה שלא ניתן לשאתה. כאשר חניבעל שמע זאת הוא פרץ בצחוק והכריז:
 
{{ציטוט|תוכן=אינני מבודח. צוחק אני כשרואה אני אתכם בוכים בגלל הקלה שבתלאותיכם. אתם שראיתם את קצם של הצבא והצי שלכם את אובדן עוצמתה של קרתגו, שופכים עתה דמעות על אובדן חלק מהונכם הפרטי.|מרכאות=כן|מקור=[[טיטוס ליוויוס]], מיום ייסודה של עיר}}