עין גדי (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה על פי הערך סיקריים |
|||
שורה 20:
בחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנערכו ב[[תל גורן]], מקום מושבה של העיר עין גדי הקדומה, בין [[נחל דוד]] ו[[נחל ערוגות]], נחשפו ממצאים החל מימי [[ממלכת יהודה]] ועד [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]-[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]]. היישוב היהודי בעין גדי נחרב בזמן [[חורבן בית ראשון]], אך התחדש עם [[שיבת ציון]].
בתקופת [[המרד הגדול]] נזכרת עין גדי בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]] כעיר מחוז{{הערה|[[מלחמות היהודים]], ספר ג', 55.}}.
בעת דיכוי [[מרד בר כוכבא]] נפגע היישוב קשות. חלק מן התושבים, ובהם פרנסי עין גדי מטעמו של [[בר כוכבא]], [[יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון]], כמו גם [[בבתא בת שמעון]], מצאו מקלט במערות [[נחל חבר]] הקרובות ([[מערת האימה]] ו[[מערת האגרות]]), ומתו במצור הרומי עליהן.
ב[[תקופת התלמוד]] השתקם היישוב, והיה ל"כפר גדול מאוד של יהודים", כפי שהעיד [[אוסביוס]] ב[[אונומסטיקון]] מתחילת [[המאה הרביעית לספירה]].
|