עין גדי (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה על פי הערך סיקריים
שורה 20:
בחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנערכו ב[[תל גורן]], מקום מושבה של העיר עין גדי הקדומה, בין [[נחל דוד]] ו[[נחל ערוגות]], נחשפו ממצאים החל מימי [[ממלכת יהודה]] ועד [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]-[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]]. היישוב היהודי בעין גדי נחרב בזמן [[חורבן בית ראשון]], אך התחדש עם [[שיבת ציון]].
 
בתקופת [[המרד הגדול]] נזכרת עין גדי בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]] כעיר מחוז{{הערה|[[מלחמות היהודים]], ספר ג', 55.}}. בעת דיכוי ה[[מרדסיקריים]] ברשהתבצרו כוכבאב[[מצדה]] נפגעבאותה היישובעת, נהגו לפשוט על היישובים קשותהיהודיים הסמוכים. חלקב[[חג מןהפסח]] התושבים,פשטו ובהם פרנסיעל עין גדי מטעמוובזזו שלאת [[ברהמקום: כוכבא]],"המיתו [[יהונתןאת בןהחלשים בעיהאשר ומסבלהלא בןהיה שמעון]],להם כמוכוח גםלברוח, [[בבתאאת בתהנשים שמעון]]והילדים, מצאושבע מקלטמאות במערותנפש [[נחלומעלה".{{הערה|יוסף חבר]]בן-מתתיהו, הקרובות'''תולדות ([[מערתמלחמת האימה]]היהודים ו[[מערתעם האגרות]])הרומאים''', ומתוספר במצורד', הרומיפרק עליהן.ז', פסקה ב'}}
 
בעת דיכוי [[מרד בר כוכבא]] נפגע היישוב קשות. חלק מן התושבים, ובהם פרנסי עין גדי מטעמו של [[בר כוכבא]], [[יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון]], כמו גם [[בבתא בת שמעון]], מצאו מקלט במערות [[נחל חבר]] הקרובות ([[מערת האימה]] ו[[מערת האגרות]]), ומתו במצור הרומי עליהן.
 
ב[[תקופת התלמוד]] השתקם היישוב, והיה ל"כפר גדול מאוד של יהודים", כפי שהעיד [[אוסביוס]] ב[[אונומסטיקון]] מתחילת [[המאה הרביעית לספירה]].