|
'''גיזרון עממית''' או '''אטימולוגיה עממית''' היא תפישה שגויה או לא-מדויקת של מקורה של [[מילה (בלשנות)|מילה]] בתודעת הדוברים בציבור הרחב. בניגוד ל[[אטימולוגיה]] מדעית, המחפשת אחר התפתחותה של מילה על פי קריטריונים [[בלשנות היסטורית|היסטוריים]] ו[[סמנטיקה|סמנטיים]], האטימולוגיה העממית מתבססת בדרך כלל על קרבה ב[[מורפולוגיה (בלשנות)|צורה]] או ב[[הגייה]] למילה אחרת.
אטימולוגיה עממית עשויה לעתיםלעיתים לשנות את משמעותה של מילה. כך למשל הפועל העברי "הציע", שמשמעותו "ערך, שיטח, פרש", קיבל את המשמעות של "נתן עצה", בגלל הקרבה בין השורשים יצ"ע ויע"ץ. המילה המקראית "[[מנזר]]" מציינת היום את מושבם של ה[[נזיר|נזירים]]ים, אף על פי שבמקורה ה[[מקרא|מקראי]]י אין לה כל קשר לכך, שכן הוא כינוי ל[[פקיד]] גבוה ב[[בבל]] ({{הדגשה|מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגֹב גּוֹבָי|{{תנ"ך|נחום|ג|יז|קצר=כן}}}}). גם צורתה של המילה עשויה להשתנות: לדוגמה, דוברי [[עברית]] המפרקים את הביטויים "אי-רגולרי" (במקור irregular) או "אי-לגאלי" (illegal) כאילו מדובר בתחילית העברית "אי-" המציינת שלילה, בעוד למעשה מדובר ב[[הידמות]] של התחילית ה[[לטינית]] "im-‎". בביטוי "[[הנץ החמה]]", צורת ה[[צורת מקור|מקור]] "הנץ" נתפסה כהרכבה של [[ה"א הידיעה]] למילה "נץ", וכך נוצרה הצורה "נץ החמה". אותה תופעה קיימת לגבי הביטוי "[[יום הנף]]".
תופעה הקרובה לאטימולוגיה עממית היא תופעת המילים התאומות, שבה זוגות של מילים שמשמעותן קרובה וגם צורתן דומה מתחלפות זו בזו. זוגות כאלה בעברית הם למשל טפל-תפל, עפר-אפר, חרת-חרט, נתש-נטש, תעיה-טעיה ועוד.
במקרא ובמקורות קדומים אחרים משמשת לעתיםלעיתים אטימולוגיה עממית לצורך [[מדרש שם|מדרשי שם]] ([[שם המעיד על בעליו|שמות המעידים על בעליהם]]). כך למשל השם ה[[מצרית|מצרי]] "[[משה]]" נדרש בספר [[שמות]]: {{הדגשה|ותקרא שמו משה, כי מן המים משיתִהו|שמות ב י|ב, י}}, לעומת ישנם חוקרים הטוענים כי המקור הוא דווקא המילה המצרית ל"ילד" ,ms {{כ}}{{הערה|1=עולם התנ"ך, שמות, עמ' 32}}.
==ראו גם==
|
