קורטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשורש ריבועי |
סקריפט החלפות (לעיתים) |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מכונת חישוב מכנית}}
[[
מחשבון קורטה מכני בתצוגה ב[[מוזיאון להיסטוריה של המחשב]] ב[[מאונטיין ויו]] שב[[קליפורניה]]]]
[[
'''קוּרְטָה''' ('''Curta''') הוא [[מכונת חישוב]] מכנית קטנה שיוצרה בין השנים 1949 ל-1971. זו מכונת החישוב המכנית הראשונה, ולמעשה היחידה, שיכולה להתכנות "[[מחשבון כיס]]". מכונות החישוב המכניות האחרות הן גדולות וכבדות בהרבה, וגודלן דומה לגודלה של [[מכונת כתיבה]]. המחשבון בנוי מצילינדר שמתאים לגודל כף היד. ניתן לבצע באמצעות המחשבון [[חיבור]], [[חיסור]], [[כפל]], [[חילוק]] ואף [[הוצאת שורש ריבועי]], ופעולות מתמטיות נוספות. הקורטה מבוסס על מנגנון "מחשב הפסיעות" של [[גוטפריד וילהלם לייבניץ|גוטפריד לייבניץ]]. הערכים נצברים על שיני [[גלגל שיניים|גלגלי השיניים]] ומתווספים באמצעות מנגנון [[תוף פסיעה]].
שורה 9:
{{ערך מורחב|קורט הרצשטרק}}
ממציא הקורטה הוא [[קורט הרצשטרק]]. אביו של קורט היה יצרן מכונות חישוב בו[[וינה]], [[אוסטריה]], ובנו קורט נכנס לעסק בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. הרצשטרק עסק גם במכירות ושירות, וגם בתכנון וייצור. הוא רשם את המצאתו הראשונה בתחום מכונות החישוב ב-1928, והמפעל המשיך למכור מכונות המבוססות על ההמצאה עד שהפסיק לייצר מכונות חישוב. במשך שנות השלושים של המאה העשרים, במקביל לעבודתו במפעל, ניסה הרצשטרק למצוא פתרון למכונת חישוב קטנה, מכונת כיס שתוכל לשרת אנשים כמו מהנדסים ומודדים שנמצאים בשטח, ואין ביכולתם לנסוע קילומטרים רבים עד למשרד עם מכונת חישוב שולחנית, ונאלצים להסתפק בפתרונות לא מספקים ולא מדויקים כמו סרגלי חישוב, או ביצוע חישובים עם נייר ועפרון. הרצשטרק פיתח את הרעיון הבסיסי בין 1937 ל-1938, ואפילו הספיק לבנות אבטיפוס עובד של המכונה, שהדגים את צורתה ואופן התפעול, אך עדיין לא פתר את כל האתגרים, והפונקציונליות שלו הייתה חלקית - האבטיפוס לא תמך בחיסור וחילוק, וידע לבצע חיבור וכפל בלבד. עד סוף 1938 כבר מצא הרצשטרק פתרונות לכל הבעיות, אך עקב ה[[אנשלוס]] של אוסטריה על ידי הנאצים, ומעבר המפעל לייצור ציוד עבור הו[[ורמאכט]], לא הספיק לייצר אבטיפוס של התיכון השלם.
אביו של קורט, שמואל, היה ממוצא יהודי, וב-1943 נעצר קורט ונשלח למחנה הריכוז [[בוכנוואלד]]. קורט שרד במחנה לאחר שהנאצים, שהיו מודעים היטב לכישוריו הטכניים, כמנהל מפעל שייצר ציוד עבור הוורמאכט, שלחו אותו לעבודת כפייה במפעל, דבר שלדבריו הציל את חייו. מפקדו מה[[אס אס]] למד על מכונת החישוב הקטנה שהרצשטרק מתכנן, אולי דרך מספר פטנטים על המכונה שהרצשטרק רשם ב-1937 וב-1938. המפקד אפשר לו להמשיך לעבוד על המצאתו אחרי שעות העבודה וביום ראשון בו היה המפעל סגור. הרצשטרק מספר שהמפקד אמר לו: "אם תצליח לבנות מכונה עובדת, אחרי הניצחון נעניק אותה במתנה ל[[פיהרר]], ואז בוודאי הוא יעשה אותך [[הגזע הארי|ארי]]".
בתנאים אלו השלים הרצשטרק את תכנון המכונה, ושירטט אותה על כל חלקיה, שירטוטים טכניים מדויקים עם מידות ואפילו [[אפיצות|אפיצויות]]. לאחר שחרור המחנה על ידי הצבא האמריקאי ב-1945, הצטרף הרצשטרק למפעל Rheinmetall בעיירה [[ויימאר]] הסמוכה לבוכנוואלד, והתברר שהשרטוטים שלו היו מלאים ומדויקים מספיק, עד כדי כך שתוך שמונה שבועות הצליח המפעל לייצר שלושה אבות טיפוס עובדים. שלא כמו האבטיפוס מ-1937, למכונות אלו כבר הייתה פונקציונליות מלאה, כמו הקורטה כפי שהיא היום, והן ביצעו חשבונות בצורה נכונה. אחרי שנחתם [[ועידת פוטסדאם|הסכם פוטסדאם]] ביולי 1945, התברר שוויימאר נמצאת בתחום ההשפעה הסובייטי, והחלו להגיע שמועות שהסובייטים לוקחים מדענים, מהנדסים, ואנשים עם כישורים טכניים ושולחים אותם לתוככי ברית המועצות, כנראה כדי לעזור לשקם את התעשייה הסובייטית (בעלות הברית המערביות נהגו באופן דומה, ושלחו מדענים וטכנאים, כמו מדעני הטילים לארצות הברית ואנגליה). הרצשטרק לא היה מעוניין להישלח, והחליט לחזור למשפחתו בווינה. הוא פירק את אבות הטיפוס וארז את החלקים, נטל את השרטוטים ונמלט לכיוון אוסטריה. אחרי קשיים והרפתקאות הצליח להתאחד עם משפחתו בווינה, שם החל לחפש מימון לייצור המצאתו. בסופו של דבר נוצר קשר עם נסיך [[ליכטנשטיין]], וב-1946 החל הרצשטרק להקים את מפעל "קונטינה" בליכטנשטיין, לייצור המחשבונים. ב-1949 החל המפעל בייצור שוטף של מחשבונים, אך ב-1951 נוצר קרע בין הרצשטרק להנהלת המפעל, והוא פרש. המפעל המשיך לייצר מחשבוני קורטה, וב-1954 נוסף הדגם קורטה II, בעל תיכון זהה עקרונית, אבל עם יותר ספרות לקלט, מונה הסיבובים והתוצאה. הייצור נמשך עד 1971, ומכירת המכונות (כנראה מהמלאי) נמשכה עד 1973, ונפסקה עם הופעת מחשבוני כיס אלקטרוניים.
שורה 17:
==תיאור ושימוש==
=== תיאור מנקודת ראותו של המשתמש ===
[[קובץ:Curta_calculator.jpg|ממוזער|שמאל|קורטה I במבט מלמעלה. הספרות עם רקע שחור הן "צובר התוצאה", והגזרה עם הרקע הבהיר, בחלקה העליון של התמונה,
לקורטה יש מספר מנגנונים בעזרתם יכול המשתמש להזין מידע ("קלט"), וכמה דרכים לקרוא את תוצאת החישוב (פלט").
;קלט
שורה 25:
* "'''עגלה'''": החלק העליון של הקורטה (מעל הספרות של צובר הקלט) נקרא "עגלה". המשתמש יכול למשוך את העגלה למעלה, כנגד קפיץ, ולסובב אותה לאחד מ-6 מצבים (8 מצבים בדגם II). כאשר מסובבים את העגלה, למשל למצב 2, המשמעות היא הכפלת צובר הקלט ב-10: אם ערכו של צובר הקלט הוא "12", סיבוב אחד של הארכובה יוסיף 12 לתוצאה כשהעגלה במצב "1", 120 כשהעגלה במצב "2", 1200 כשהעגלה במצב "3" וכן הלאה. כמו כן, כשהעגלה במצב "2" סיבוב הארכובה יוסיף למונה הסיבובים 10, ובמצב "3" - 100, וכן הלאה.
* '''איפוס''': בחלקה העליון של העגלה, מתחת לארכובה, פנימה ממוני התוצאה והסיבובים, אפשר להבחין בתצלום בטבעת האיפוס, ובידית שלה, שמסתיימת בטבעת קטנה המתאימה לאצבע. על ידי סיבוב הטבעת סביב ציר הקורטה, ניתן לאפס את התוצאה או את מונה הסיבובים. שלא כמו הארכובה, את טבעת האיפוס אפשר לסובב בשני הכיוונים, ויש לה שתי נקודות "מצב מוצא" - בין הספרה האחרונה של התוצאה לראשונה של מונה הסיבובים, או בין האחרונה של מונה הסיבובים לראשונה של התוצאה. סיבוב הטבעת ממצב מוצא אחד לשני, מאפס את המונה מעליו עוברת הידית, וסיבוב מלא יאפס את שניהם. במצב עבודה רגיל הטבעת נעולה, וניתן לסובב אותה רק כאשר העגלה משוכה כלפי מעלה כנגד קפיץ, וההפך: רק כשטבעת האיפוס שבה לאחת משתי הנקודות של "מצב מוצא", העגלה יכולה לשוב מטה. הידית של טבעת האיפוס מתקפלת: במצב שימוש הידית משוכה החוצה, ולאחסון הקורטה בנרתיקה, יש לקפל את הידית.
* "'''היפוך'''". בחלקה האחורי של הקורטה, על פני הגליל בצד המנוגד לצובר הקלט, יש מחלק יחיד עם שני מצבים, המשמש להיפוך. במצב פעולה רגיל, סיבוב הארכובה מחבר את הקלט ומקדם את מונה הסיבובים, והעברה ל"חיסור" תגרום לכך שסיבוב הארכובה יחסר את הקלט מן התוצאה, וגם יחסר 1 ממונה הסיבובים.
* סמני נקודה עשרונית: בהיקף חלקה העליון של העגלה, ובהיקף הבסיס, יש טבעת שעליה מספר סמנים שאפשר למקם בין שתי ספרות בתוצאה, מונה הסיבובים או הקלט. לסמנים אין השפעה על פעולת הקורטה, והם נועדו לעזור למשתמש לזכור את מיקום הנקודה העשרונית כשמבצעים פעולות על שברים.
שורה 35:
* '''חיבור''': כדי לבצע חיבור, מאפסים את מונה הסיבובים ומונה התוצאה, מזינים את המחובר הראשון לצובר הקלט, על ידי הסטת הזחיחים מעלה ומטה, ומסובבים את הארובה פעם אחת. מזינים את המחובר הבא לצובר הקלט, ומסובבים שוב. חוזרים על הפעולה עבור כל המחוברים בפעולת החיבור. בסיום, צובר התוצאה מראה את הסכום, ומונה הסיבובים מראה את מספר המחוברים.
* '''חיסור''': מאפסים את הצוברים, מזינים את המחוסר לקלט, ומסובבים פעם אחת את הארכובה. כעת המחוסר מופיע גם בקלט וגם בתוצאה, ומונה הסיבובים מראה "1". משנים את צובר הקלט למחסר, מושכים את הארכובה למצב "חיסור", ומסובבים פעם אחת. כעת התוצאה מראה את ההפרש, ומונה הסיבובים מראה "0".
* '''כפל''': כדי לתאר כפל, ניעזר בדוגמה. נניח שעלינו לחשב <math>12345 * 123 </math>. כרגיל, בתחילת הפעולה מאפסים את מונה הסיבובים ואת צובר התוצאה. מזינים לצובר הקלט 12345. מסובבים את הארכובה 3 פעמים (כלומר שלוש יחידות). מונה הסיבובים יראה 3, והתוצאה תראה 12345*3. מקדמים את העגלה למצב "2" (עשרות), ומסובבים את הארכובה פעמיים (מונה הסיבובים יראה 23, כלומר 2 עשרות+3 יחידות). לסיום, מקדמים את העגלה ל-"3" (מאות), ומסובבים את הארכובה פעם אחת. בסיום הפעולה מונה הסיבובים יראה 123 (מאה אחת+2 עשרות+3 יחידות), ואוגר התוצאה מראה את המכפלה - 1518435. באופן כללי, בסיום פעולת כפל, הגורם הראשון מופיע בצובר הקלט, והגורם השני במונה הסיבובים, מה שמאפשר למשתמש לוודא שלא עשה טעות. בזכות המעבר הפשוט בין חיסור לחיבור, קל יחסית לתקן טעויות: אם מסובבים את הארכובה סיבוב מיותר, מונה הסיבובים מראה את הטעות, והתיקון מתבצע על ידי משיכת הארכובה ל"חיסור" וסיבובה.{{ש}}
* '''חילוק''': מארבע פעולות החשבון, פעולת החילוק היא המסובכת ביותר להסבר. יש יותר מדרך אחת לבצע חילוק. אחת הדרכים היא כדלקמן: מאפסים את הצוברים, מזינים את המחולק (כלומר ה"מונה" בפעולת החילוק) לקלט, מסובבים פעם אחת, ומאפסים את מונה הסיבובים והקלט (אך לא את התוצאה!). כעת מופיע המחלק בתוצאה, ו-0 במונה הסיבובים. מעבירים את מחלק ה"היפוך" למצב היפוך, מזינים לקלט את המחלק (ה"מכנה"), ומושכים את הארכובה למצב חיסור. מזיזים את העגלה להיסט המרבי בו הקלט עדיין קטן מהתוצאה, ומסובבים את הארכובה עד שהתוצאה קטנה מהקלט. מסובבים את העגלה עד שהקלט שוב קטן מהתוצאה ושוב מסובבים עד שהתוצאה קטנה מהקלט. בסיום הפעולה, מונה הסיבובים מראה את התוצאה, וצובר התוצאה מראה את השארית. כדי לקבל דיוק טוב יותר, מכפילים את המחולק בחזקה של 10: למשל אם נרצה לחלק 12 ב-7 בשיטה שתוארה, נקבל תוצאה 1 ושארית 5. אם לעומת זאת נזין מלכתחילה 12,000, נקבל 1714 ושארית 2. שימוש בסמני הנקודה העשרונית יראה שהתוצאה היא 1.714.
* '''איפוס''': אפשר לאפס את צובר התוצאה ואת מונה הסיבובים באופן עצמאי. האיפוס מתבצע על ידי משיכת העגלה כלפי מעלה, כנגד קפיץ, וסיבוב ידית האיפוס. שלא כמו הארכובה, שניתנת לסיבוב בכיוון אחד בלבד (עם כיוון השעון), ידית האיפוס יכולה להסתובב בשני הכיוונים. הידית נחה בין מונה הסיבובים לצובר התוצאה.
שורה 44:
{{ממוזער
|תמונה=[[קובץ:Cylindre de Leibniz animé.gif]]
|רוחב = 300px
|תיאור=הדגמת פעולת התוף המדורג של [[גוטפריד וילהלם לייבניץ|לייבניץ]]. גלגל השיניים ניתן להזחה, ובאופן כזה ניתן לשלוט במספר השיניים שיתגלגלו בסיבוב אחד של התוף: המצב בתמונה מתאר "3"
}}
שורה 50:
ברמה הבסיסית ביותר, מנגנון הקורטה מבוסס על מכונת חישוב בשם "[[אריתמומטר]]", שהומצאה כ-130 שנים קודם לכן, ב-1820, ויוצרה באופן תעשייתי ונמכרה באופן מסחרי החל מ-1850. האריתמומטר עצמו, מבוסס על המצאה של המתמטיקאי בן המאה ה-17, [[גוטפריד וילהלם לייבניץ]], בשם "תוף מדורג" או "תוף פסיעה", שמודגם באנימציה משמאל. באריתמומטר, יש תוף וגלגל שיניים עבור כל ספרה. סיבוב הארכובה מסובב את כל התופים של כל הספרות, וחיסור מתבצע על ידי סיבוב הארכובה בכיוון השני.
האריתמומטר שטוח, שלא כמו הקורטה, וה"עגלה" באריתמומטר, שנמצאת בחלקו העליון, נעה באופן קווי ימינה ושמאלה, בדומה לעגלה של [[מכונת כתיבה]] (זה גם מקור הכינוי "עגלה").
אחד המנגנונים שמוסיפים סיבוך הוא מנגנון ה"נשא" (Carry): למשל, כשמחברים 9 ל-3: החיבור מתבצע על ידי הזחת גלגל השיניים למצב "9" וסיבוב התוף. אחרי סיבוב אחד של התוף, גלגל השיניים במצב "9". כעת מזיחים את גלגל השיניים למצב "3" מול התוף, ומסובבים שוב. הגלגל מתקדם ב-3 שיניים, ועובר מ-9, דרך ה-0 עד ל-2. נחוץ מנגנון שיוסיף 1 לספרה שמשמאל (בדוגמה זו - ספרת העשרות), כשהגלגל של ספרת האחדות עובר מ-9 ל-0. בביצוע פעולת חיסור, המנגנון פועל בצורה שונה במקצת.
שורה 56:
=== קורטה עושה זאת קצת אחרת ===
ממציא הקורטה, [[קורט הרצשטרק]], הוסיף מספר שכלולים והמצאות לתיכון האריתמומטר. השכלול הראשון הוא שימוש בתוף יחיד עבור כל הספרות במקום תוף נפרד לכל ספרה. זה מתאפשר בעזרת סידור גלגלי השיניים של הספרות באופן מעגלי סביב התוף במקום באופן קווי כמו באריתמומטר. שכלול זה מאפשר כמובן חיסכון משמעותי במקום ומשקל.
השכלול הבא נוגע לאופן ביצוע החיסור: בגלל הסיבוך של מנגנון ה"נשא", ממציא הקורטה לא מצא בהתחלה פתרון לחיסור, ואכן האבטיפוס הראשון של ה"קורטה", שנבנה ב-1937 או 1938 לא ידע לבצע חיסור, אלא חיבור וכפל בלבד. בהברקה שלפי דברי הממציא, קורט הרצשטרק, הופיעה כשישב בקרון רכבת בחזרה מנסיעת שיווק לאזור [[היער השחור]], הוא הבין שניתן לבצע חיסור בעזרת חיבור המשלים.
רעיונות דומים הופיעו כמה עשרות שנים מוקדם יותר, כפטנטים ואפילו כמכונות ממש, ובפרט, הממציא השוודי [[אקסל יקוב פטרסון]] ({{אנ|Axel Jacob Petersson|Axel Jacob Petersson}}) בנה ב-1875 מכונת חישוב גלילית לפי עקרונות דומים{{הערה|[http://www.rechnerlexikon.de/artikel/Bild:Petersson-Calculator-Tekniska-Museet-Stockholm.jpg תצלום המכונה של פטרסון] במוזאון הטכני ב[[סטוקהולם]]}}, ויותר מכך בעבודותיו של הממציא הגרמני [[קריסטל המן]] ({{אנ|Christel Hamann|Christel Hamann}}): הרעיון של מבנה גלילי, תוף מדורג יחיד לכל הספרות, ובוררים אנכיים מופיע בפטנט מ-1902{{הערה|[http://history-computer.com/Library/US703785.pdf הפטנט של המן] מ-1902, שמתאר מכונה דומה להפתיע לקורטה. לא ידוע על מכונה ממשית שנבנתה לפי פטנט זה}},
; חיסור בעזרת חיבור המשלים
במכונות חישוב מכניות אין מספרים שליליים, אבל בגלל שיש מספר סופי של ספרות, יש "משלים": למשל, במכונת חישוב עם 4 ספרות, חיבור 9999 ל-1 ייתן 0, משום שספרת האלפים היא האחרונה, וכשהיא עוברת מ-9 ל-0, אין לאן להעביר את ה"נשא". המשמעות היא שבמכונה כזו אפשר לחסר 1 ממספר בעזרת חיבור 9999, ובדומה אפשר לחסר כל מספר אחר בעזרת חיבור המשלים המתאים. אפשר להשיג את המשלים בלי לשנות את ההזחה של גלגלי השיניים על ידי שימוש בתוף "הפוך", כלומר תוף כזה שבמיקום שמתאים לספרה "0" מכיל 9 בליטות, כך שגלגל השיניים יסתובב 9 פעמים, ובמיקום המתאים ל-"7" יש 2 בליטות. באופן כזה מוחלף המספר במשלים ל-9999 (מספר הספרות "9" כמספר הספרות במכונה). מכיוון שכדי לבצע חיבור צריך את המשלים ל-10,000 ולא ל-9999, צריך, בנוסף להחלפת התוף, להוסיף בסיום הפעולה 1. הרצשטרק המציא דרך לבצע את חיבור ה-"1" הנוסף במחיר של הוספת גלגל שיניים יחיד, ועוד פרוסה בתוף.
;שני תופים בתוף אחד
אפשר לתאר את התוף במכונת "קורטה", באופן סכמטי, כך:
*לוקחים שני תופים, אחד כמו באיור ואחד הפוך (כלומר כך שכשגלגל השיניים במצב השמאלי ביותר, שבתוף שבאיור משמעו "0", הגלגל יסתובב כדי 9 פסיעות וההפך: במצב הימני ביותר, בו התוף באיור יסובב את גלגל השיניים כדי 9 פסיעות, בתוף ה"הפוך" גלגל השיניים לא יתקדם כלל).
* פורסים כל אחד משני התופים לעשר פרוסות, ובונים תוף חדש, בו נוטלים לסירוגין פרוסה מכל תוף. בתוף החדש, המרחק בין ספרה לספרה הוא כעובי שתי פרוסות, ולעומת זאת הזחת גלגל השיניים כדי עובי פרוסה אחת, מעביר בין ספרה למשלים ל-9 של אותה הספרה.
בפועל, התוף של הקורטה מסובך קצת יותר, (בין השאר כדי לתמוך בהוספת ה-1 האחרון בסיום פעולת החיסור, כפי שתואר למעלה), ומורכב מ-39 פרוסות שונות, עם מספר שונה של שיניים בכל פרוסה, בין 0 ל-9. משיכת הארכובה החוצה מושכת עמה את התוף, באופן שמול גלגלי השיניים נמצא המשלים: למשל, כשהמשתמש מזיח את המחלק של ספרת האחדות ל-3, הפעולה מציבה את גלגל השיניים מול פרוסה בתוף שיש עליה 3 שיניים, כך שסיבוב הארכובה יקדם את האחדות ב-3. משיכת הארכובה (והתוף), מציבה מול גלגל השיניים פרוסה שעליה 6 שיניים, כלומר המשלים ל-9 של 3, וסיבוב הארכובה יקדם את האחדות ב-6.
מעל התוף וגלגלי השיניים נמצא מנגנון ה"נשא", שאחראי לקדם את הספרה הבאה משמאל כאשר ספרה מקודמת מ-9 ל-0. החלק המרכזי במנגנון זה מכונה "פעמון העשרות" (במכונות חישוב שולחניות, כאשר יש נשא לספרה העליונה שאין לאן להעבירו, המכונה משמיעה צלצול פעמון, בדומה לפעמון של מכונת כתיבה, כדי שהמשתמש ידע שארעה [[גלישת חוצץ]]. ייתכן שזה מקור השם "פעמון העשרות", למרות שבקורטה אין פעמון כזה). בנוסף ל"פעמון העשרות" מנגנון הנשא מורכב מגלגלי שיניים נוספים, וכן מ"מוטות נשא", שמזיחים את גלגל השיניים של הספרה הבאה אל מול פרוסה בתוף עם שן יחידה.
באופן זה, הקורטה מבצעת חיבור, חיסור, חילוק וכפל, למרות שהמנגנון המכני שלה יודע לעשות דבר אחד בלבד: חיבור.
בנוסף להמצאות שתוארו עד כאן, מכילה הקורטה מנגנונים רבים נוספים, שעל חלקם נרשמו [[פטנט]]ים, ותפקידם למנוע שגיאות של המשתמש שיגרמו לנזק למכונה או לתוצאה שגויה. להלן רשימה חלקית של שכלולים אלו. הרבה מהמנגנונים מיועד למנוע פעולות שונות כאשר הארכובה לא נמצאת בעמדת המוצא שלה.
שורה 84:
* משיכת הארכובה למצב "חיסור" חושפת "צווארון" בצבע אדום בולט סביב בסיס הארכובה, כך שהמשתמש רואה בצורה ברורה ובולטת שהמכונה במצב "חיסור" (בדגמים ישנים יותר, צבע הצווארון לבן ולא אדום) כדי למנוע טעות הפעלה של חיסור במקום חיבור, או ההפך.
* מנגנון שנועל את הספרות של התוצאה ומונה הסיבובים כאשר הארכובה נמצאת בעמדת המוצא. מנגנון זה מאפשר להשתמש בקורטה גם בסביבה מרובת טלטולים או רעידות, בלי להסתכן באפשרות שטלטלה חזקה תשנה את התוצאה על ידי הזזת אחת או כמה מהספרות
* מספר רב של מנגנונים שמיועדים לוודא שחלקי המכונה נמצאים במצב מוגדר, ולא בין שני מצבים. הרבה מהמנגנונים הללו ממומשים בעזרת קפיץ שלוחץ גולת מתכת לגומה, או למרווח בין שיני גלגל שיניים.
כאמור, הרשימה הזו היא חלקית, ובקורטה יש מנגנונים נוספים שתפקידם למנוע טעויות של המשתמש, נזק למכונה, או תוצאה שגויה. אנקדוטה קטנה נוגעת לקופסה של הקורטה: כיוון שהארכובה מסתובבת בכיוון השעון, התברר שיכול לקרות לפעמים שאחסון הקורטה בקופסה וסגירת המכסה, מסובבת במקצת את הארכובה ומוציאה אותה מ"עמדת המוצא", וכך, כשמוציאים את הקורטה מן הקופסה בפעם הבאה, היא לא מוכנה לשימוש. כדי לפתור את הבעיה הזו, שונה מבנה הקופסה, כך שהיא נסגרת על ידי סיבוב בכיוון ההפוך, נגד כיוון השעון, והמנגנון הקיים שמונע מהארכובה להסתובב בכיוון ההפוך מבטיח שסגירת הקופסה לא תוציא את הארכובה מעמדת המוצא.
שורה 94:
== יציבות ואמינות ==
מחשבון הקורטה יוצר במשך יותר מ-20 שנה (דגם II יוצר במשך כ-17 שנים), ובמהלך התקופה לא חל בו כל שינוי משמעותי, וכמעט לא חלו שינויים כלל. השינוי המשמעותי ביותר היה החלפת החלק החיצוני של מחלקי הקלט: המחשבונים הראשונים יוצרו עם בליטה גלילית, אך אחרי זמן לא רב הוחלף העיצוב למחלק מלבני, שחלקו החיצוני מעוגל ומחורץ (התמונות מראות את העיצוב המלבני). הבדלים קטנים נוספים קשורים בטבעת האיפוס ובידית האיפוס: אחת התקלות שהתרחשו היא שבירת ידית האיפוס, כתוצאה מנפילת המחשבון, או משום שהמשתמש שכח לקפל את הידית לפני הכנסת המחשבון לקופסה וסגירתה. כדי להקל את השירות, שונה במקצת המנגנון כל שבדגמים מאוחרים יותר ניתן להחליף את הידית בלי צורך לפרק את הקורטה. פרט לשינויים אלו, ועוד מספר שינויים זעירים, המחשבון האחרון שיצא מהמפעל ב-1971 זהה למעשה למחשבונים הראשונים שיוצרו ב-1949.
הקורטה הוא מכשיר מכני שלמרות הסיבוך הניכר במבנהו (מודל I בנוי מכ-630 חלקים, מהם 139 חלקים שונים זה מזה. מודל II בנוי ממעט יותר חלקים), עקב החומרים המשובחים, הדיוק בייצור, והתכנון הקפדני, אמינותו גבוהה ביותר, והוא ממשיך לתפקד גם בתנאי סביבה קשים. פחות מ-3% מהמחשבונים שיוצרו הוחזרו לבית החרושת לתיקונים, כשחלק מאלו שהוחזרו, "סבלו" מכך שהמשתמשים רצו לראות איך המחשבון פועל ופרקו אותו, אך לא הצליחו להרכיבו בחזרה.
שורה 141:
* [http://www.teleport.com/%7Egregsa/curta/ אתר הקורטה] מאת גרג סבילה
* [http://web.archive.org/19981202194722/www.webcom.com/calc/Curta_text.html הקורטה המדהימה] מאת ברוס פלם
* [http://www.xnumber.com/xnumber/nbodley5.htm כיצד יש לערוך חישובים באמצעות קורטה]
* [http://www.hpmuseum.org/ffcurta.htm נישאי הקורטה] במוזיאון מחשבוני HP
* [http://www.diycalculator.com/sp-mechcool.shtml#A4 קורט הרצשטרק ומחשבון הקורטה]
| |||