אליעזר ארלוזורוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (ארלוזורוב), אחידות במיקום הערות שוליים
עריכה. איני בטוח לגבי החשיבות
שורה 1:
[[קובץ:שער_קונטרס_'הגהות_אליעזר'_מאת_הרב_אליעזר_ארלוזורוב.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'הגהות אליעזר' מאת הרב אליעזר ארלוזורוב]]
'''אליעזר ארלוזורוב''' (בכתיב [[יידיש|יידי]]: '''ארלאזאראוו'''; [[ה'תר"א]]-[[ה'תר"ב]], [[1841]]-[[1842]] - [[ו' באדר]] [[ה'תרס"א]], [[25 בפברואר]] [[1901]]) היה מחשובי רבני חסידיחסיד [[חב"ד]] בדור הרביעי והחמישי., [[רב]] ו[[אב בית דין]] בעיר [[רומני (עיר)|רומני]].
 
== ביוגרפיה ==
הרב אליעזר ארלוזורוב צאצא למשפחת רבנים מפורסמת. נולד בשנת תר"א-תר"ב לאביו הרב שאוללשאול, מחסידי חב"ד. למד בילדותו, יחד עם אחיו הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]] (רבה של [[חרקוב]]), אצל הרב עוזר ריבקין, מחסידי חב"ד.{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 927.}}
 
הרב ארלוזורוב מונה לרב העיר רומני בשנת [[ה'תרכ"ט]] בהיותו בגיל 28.{{הערה|לוח אחיאסף. בכמה מקורות כי כבר מתרכ"ג בהיותו בן 22. ככל הנראה מדובר בטעות.}} על רבנותו בעיר כתב י.י. היילפערין:
 
{{ציטוט|תוכן=בין מספר הרבנים המעטים יחידי סגלה היודעים לנהל את צאן מרעיתם על מי מנוחות התורה והדעת, היה גם רבנו ז"ל, עם היותו צדיק ומחמיר לעצמו, הקל בכל האפשר לאחרים. הוא היה סבלן ועניו ידע לאחד את כל המפלגות ושפתים ישק השיבו דברים נכוחים למהאדוקים עד החפשים הקיצוניים.|מקור=הספד ב[[המליץ]], 3 במרץ 1901|מרכאות=כן}}
 
בשיחותיו, יומניו וברשימותיו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] מוזכר הרב ארלוזורוב כמי שביקר אצל אביו רבי [[שלום דובער שניאורסון]]: {{ציטוט|תוכן=בעומק מוחי הילדותי נחקקה כל תנועה מהחסידים הגדולים והכבוד הגדול שהאצילו לאבי, רבה של חרקוב הרב ר' יחזקאל ארלוזורוב ואחיו רבה המפורסם של ראמען הרב ר' אליעזר.|מקור=לקוטי דיבורים, ח"א, עמוד 138|מרכאות=כן}}
לאחר פטירת רבי [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]]{{הערה|ב'אור עולם' (תשנ"ה) כתב "נסע לבני הצ"צ ונכדיו, אולי גם לצ"צ עצמו".}} קיבל הרב ארלוזורוב את רבי [[שמואל שניאורסון]] לרבו.
 
היה מעורב בעסקנותבעסקי הכלל, ונכח בכמה אסיפות רבנים.{{הערה|אג"ק (רש"ב) ח"ג עמוד עח.}} היה בידידות עם גדולי רבני דורו, כמו הרב [[אברהם יצחק קוק]].{{הערה|חיי הראי"ה עמוד 288.}} היה מחותן עם הרב [[אריה לייב הפט]], רבה של [[קונוטופ]]. נפטר בו' אדר תרס"א, בגיל 59, אחרי מחלה קשה.{{הערה|ידיעה על פטירתו נדפסה בעיתון המליץ 27 בפברואר 1901.}}
בשיחותיו, יומניו וברשימותיו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] מוזכר הרב ארלוזורוב פעמים רבות, כמי שביקר אצל אביו רבי [[שלום דובער שניאורסון]], אשר על חסידיו היה נמנה. וכך סיפר:
 
בניו הם שאול, מאיר ויוסף. חתנו הוא הרב עקיבא ינקלבסקי.{{הערה|אוצר הרבנים מס' 2444.}} נכדו (בן שאול) הוא [[חיים ארלוזורוב]] מראשי היישוב, אשר הושפע רבות מסבו.{{הערה|ישראל כהן '''[http://benyehuda.org/cohen_yisrael/segel06.html חיים ארלוזורוב]'''.}}
{{ציטוט|תוכן=בעומק מוחי הילדותי נחקקה כל תנועה מהחסידים הגדולים והכבוד הגדול שהאצילו לאבי, רבה של חרקוב הרב ר' יחזקאל ארלוזורוב ואחיו רבה המפורסם של ראמען הרב ר' אליעזר.|מקור=לקוטי דיבורים, ח"א, עמוד 138|מרכאות=כן}}
 
היה מעורב בעסקנות הכלל, ונכח בכמה אסיפות רבנים.{{הערה|אג"ק (רש"ב) ח"ג עמוד עח.}} היה בידידות עם גדולי רבני דורו, כמו הרב [[אברהם יצחק קוק]].{{הערה|חיי הראי"ה עמוד 288.}} היה מחותן עם הרב [[אריה לייב הפט]], רבה של [[קונוטופ]]. נפטר בו' אדר תרס"א, בגיל 59, אחרי מחלה קשה.{{הערה|ידיעה על פטירתו נדפסה בעיתון המליץ 27 בפברואר 1901.}}
 
בניו הם שאול, מאיר ויוסף. חתנו הוא הרב עקיבא ינקלבסקי.{{הערה|אוצר הרבנים מס' 2444.}} נכדו (בן שאול) הוא [[חיים ארלוזורוב]] מראשי היישוב, אשר הושפע רבות מסבו.{{הערה|ישראל כהן '''[http://benyehuda.org/cohen_yisrael/segel06.html חיים ארלוזורוב]'''.}}
 
== כתביו ==
ניהל התכתבות עם רביםרבנים, מגדוליבהם ישראל התכתב גם עם ה[[חיים חזקיהו מדיני|שדי חמד]].{{הערה|לדוגמא: כללים, מערכת גימל, אות יא.}} לא רצה להדפיס בחייו את חידושיו.{{הערה|לוח אחיאסף, וילנא, שנה תשיעית, תרס"ב עמוד 28.}}
* '''הגהות אליעזר''', פיוטרקוב תרס"ב
* '''תשובות אליעזר''' (עדיין בכתובים){{הערה|כמה מהן נדפסו בקובץ [[יגדיל תורה (חב"ד)|יגדיל תורה]] (ניו יורק).}}
שורה 33 ⟵ 29:
{{DEFAULTSORT:ארלוזורוב אליעזר}}
[[קטגוריה:רבנים אוקראינים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד במאה ה-19]]