תל באר שבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 32:
 
==תיאור==
באר שבע הייתה עיר שתוכננהשנבנתה מראש עם תכנון עירוני שלם, ולא נבנתה בהדרגה. המבנההיא שלהנבנתה בעל גבי כיפה שולטת עם תצפית מגובה לכל הכיוונים. הבנייה מ[[תקופת הברזל]] נחשףנחשפה כמעט במלואובמלואה. הצורה ההיקפית של העיר היא [[אליפסה|אליפטית]], והיא הייתה מוקפת על ידי ב[[חומהחומת סוגרים]], שבחלקה הדרומיהמזרחי היה מבנה [[שער (מבנה)|שער]], עם 4 תאים (שניים מכל צד). באחד התאים נחשפו ספסלי ישיבה לאורך שלושת קירותיו. העיר הייתה מחולקת לשלושה גושים שהופרדו באמצעות [[רחוב]]ות היקפייםהיקפי והגודלברוחב של2 אזורימ', ה[[מגורים]]שהקיף היהאת אחידכל האתר במקביל לחומה, וכן שני רחובות שחצו את העיר לאורכה. כל הרחובות הובילו ל[[כיכר עירונית]] ראשית, היא רחבת השער. הגודל של אזורי ה[[מגורים]] היה אחיד, הבתים היו בתי אורך שנבנו בסגנון שלושת-המרחבים (שני מבני אורך ומבנה רוחב אחד). כל פתחי בתי המגורים פנו לצד מזרח.
המבנים העיקריים בעיר הקדומה היו שישה [[מחסן|בתי אחסון]] שהשתרעו על פני שטח של 600 מ"ר וסיפקו את המקום שהיה דרוש על מנת לאחסן ולהכין מגוון גדול של [[מזון]] עבור מטרות [[אזרחות|אזרחיות]] ו[[צבא]]יות. מבנה חשוב נוסף היה [[ארמון]] ה[[מלךמושל]] שבו היו שלושה היכלים ארוכים ומערכת של [[חדר]]ים משניים.
 
בעיר היו שתי מערכות מים: [[באר מים]] ששכנה מחוץ לחומה ומאגר מים פנימי שהיה מיועד למקרה שהעיר תהיה נתונה ב[[מצור]].
המבנים העיקריים בעיר הקדומה היו שישה [[מחסן|בתי אחסון]] שהשתרעו על פני שטח של 600 מ"ר וסיפקו את המקום שהיה דרוש על מנת לאחסן ולהכין מגוון גדול של [[מזון]] עבור מטרות [[אזרחות|אזרחיות]] ו[[צבא]]יות. מבנה חשוב נוסף היה [[ארמון]] ה[[מלך]] שבו היו שלושה היכלים ארוכים ומערכת של [[חדר]]ים משניים.
מערכת המים שבתוך העיר הורכבהנבנתה מסכרבתקופת הברזל על ידי הקמת סכר על נחל חברון שאסף את המים למאגר תת-קרקעי שנבנה בחציבה בסלע [[קירטון]], שהגישהוהגישה אליו מתוך העיר הייתה באמצעות [[גרם מדרגות]] שנבנה בתוך פיר. המים שהגיעו למערכת זו היו מימי [[שיטפון במדבר|שטפונות]] מ[[נחל חברון]] שהוסטושהוזרמו אל תוךהמאגר התעלותבאמצעות תעלה מקורה. היא הייתה בשימוש עד שלהי [[המאה ה-1 לפנה"ס]].
באר המים מחוץ לחומה הייתה צמודה לשער העיר. עומקה היה 69 מטרים מתחת לפני ה[[אדמה]]. החלק התחתון של הבאר נחפר בתוך מסלע [[אבן גיר]].
 
באתר התגלו גם שרידי [[מזבח]] עם ארבע קרנות וזה שוחזר מ[[סלע|אבנים]], אבני גזית מסותתות, שנמצאו במקום כשהן משולבות בקירות מבנים אחרים. המזבח מעיד על קיומו של [[מקדש]] או מרכז [[דת]]י בעיר.
בעיר היו שתי מערכות מים: [[באר מים]] ששכנה מחוץ לחומת העיר ומאגר מים פנימי שהיה מיועד למקרה שהעיר תהיה נתונה ב[[מצור]]. מערכת המים נבנתה בתקופת הברזל על ידי הקמת סכר על נחל חברון והזרמת המים למאגר תת-קרקעי שנבנה בחציבה בסלע [[קירטון]], והיא הייתה בשימוש עד שלהי [[המאה ה-1 לפנה"ס]]. עומקה של באר המים היה 69 מטרים מתחת לפני ה[[אדמה]]. חלקה התחתון של הבאר נחפר בתוך מסלע [[אבן גיר]].
 
שטחו של התל (3010.95 [[דונם]]) קטן בהשוואה לשני התלים האחרים באתר המורשת. עד כה נחפרו כ-6075% משטחו שלמשטח התל ורוב הבניינים והמבנים נחשפו. לפי אונסק"ו, עבודות ה[[שימור מבנים|שימור]] במקום מתנהלות בהתאם לתקנים שנקבעו על ידי [[הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים]], שהיא הוועדה המחליטה על הוספה לרשימת האתרים.
מערכת המים שבתוך העיר הורכבה מסכר שאסף את המים למאגר תת-קרקעי, שהגישה אליו הייתה באמצעות [[גרם מדרגות]] שנבנה בתוך פיר. המים שהגיעו למערכת זו היו מימי [[שיטפון במדבר|שטפונות]] מ[[נחל חברון]] שהוסטו אל תוך התעלות.
 
בחלק מהמקומות, ובייחוד בשער הכניסה הראשי בחומה, התבצעו עבודות שיחזור מקיפות של ה[[קיר]]ות, ובייחוד בחלקים הגבוהים שהיו עשויים מ[[לבנה (בנייה)|לבני]] [[בוץ]]. עבודות השחזור הללו זכו לביקורת שלילית מאונסק"ו בטענה שהן פוגעות בערכו ההיסטורי של האתר.
באתר התגלו גם שרידי [[מזבח]] עם ארבע קרנות וזה שוחזר מ[[סלע|אבנים]] שנמצאו במקום. המזבח מעיד על קיומו של [[מקדש]] או מרכז [[דת]]י בעיר.
 
התרבות החומרית שנחשפה באתר (שכבה 2, מאה 8 לפנה"ס) כללה מכלול קרמי דומסטי - סירי בישול, קנקנים, קדרות, קערות, נרות, משקולות נול ומעט חותמות.
שטחו של התל (30.9 [[דונם]]) קטן בהשוואה לשני התלים האחרים באתר המורשת. עד כה נחפרו כ-60% משטחו של התל ורוב הבניינים והמבנים נחשפו. לפי אונסק"ו, עבודות ה[[שימור מבנים|שימור]] במקום מתנהלות בהתאם לתקנים שנקבעו על ידי [[הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים]], שהיא הוועדה המחליטה על הוספה לרשימת האתרים.
 
בחלק מהמקומות, ובייחוד בשער הכניסה הראשי בחומה, התבצעו עבודות שיחזור מקיפות של ה[[קיר]]ות, ובייחוד בחלקים הגבוהים שהיו עשויים מ[[לבנה (בנייה)|לבני]] [[בוץ]]. עבודות השחזור הללו זכו לביקורת שלילית מאונסק"ו בטענה שהן פוגעות בערכו ההיסטורי של האתר.
 
==לקריאה נוספת==