ויקיפדיה

התפלה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏בישראל: עדכון
העברה לערך התפלה בישראל
שורה 66:
===מחסור במגנזיום===
שתיית מים היא מקור לכ-20% מכמות ה[[מגנזיום]] הנכנסת לגוף. בתהליך ההתפלה מוסר מן המים המגנזיום.
 
===התפלה ובריאות הציבור===▼
בתחילת [[העשור השני של המאה ה-21]] התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי", חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ovadia YS, Troen AM, Gefel D|שם=Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link?|כתב עת=IDD Newsletter}}}} ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. ממחקר ישראלי שבוצע ביוזמתו של התזונאי-דיאטן קליני יניב עובדיה{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי, צפריר רינת|חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס|1.3067818|14 בספטמבר 2016}}}}, עולה כי חלה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=מערכת מידעון הפקולטה|שם=מחסור ביוד מוביל לפגיעה באינטליגנציה - גם במדינות המפותחות|כתב עת=מידעון הפקולטה, האוניברסיטה העברית, קמפוס רחובות|שנת הוצאה=2014}}{{ש}}{{צ-מאמר|מחבר=Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Dorit Aharoni, Svetlana Turkot|שם=Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis|כתב עת=Public Health Nutrition|כרך=19|עמ=2808–2817|שנת הוצאה=2016-10-01|doi=10.1017/S1368980016000951|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/public-health-nutrition/article/div-classtitlecan-desalinated-seawater-contribute-to-iodine-deficiency-disorders-an-observation-and-hypothesisdiv/DCBC76B2675A4A9AD1D7E17B099E2140}}}} עוד נמצא על ידם כי ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם קשורים במחסור יוד בתזונה וב[[זפקת]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni|שם=Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast|כתב עת=Journal of Thyroid Research|כרך=2014|עמ=1–6|שנת הוצאה=2014-12-14|doi=10.1155/2014/913672|קישור=http://dx.doi.org/10.1155/2014/913672}}{{ש}}יניב עובדיה ועמיתים, [https://www.researchgate.net/publication/263220583____________- הערכת מצב וצריכת יוד בבוגרים בעלי תפקודי תריס תקינים החשופים למים מדוללי-יוד], חוברת התקצירים של הכנס השנתי - איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור, עמ' 7–26, מאי 2014}}. ▼
 
מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-[[IQ]] של האוכלוסייה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4941166,00.html|הכותב=קרין לויט פרידריך|כותרת=מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים|אתר=ynet|תאריך=28.3.17}}}}. בשנה שקדמה לעריכת הסקר, כמות המים שהופקה ממתקני ההתפלה היוותה כ-50%  מכמות המים השפירים המסופקת לכל הצרכים וכ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.water.gov.il/Hebrew/WaterResources/Desalination/Pages/default.aspx|הכותב=רשות המים|כותרת=התפלה|אתר=http://www.water.gov.il|תאריך=1.4.17}}}}. ▼
 
==בעולם==
שורה 76 ⟵ 81:
 
== בישראל ==
{{ערך מורחב|התפלה בישראל}}
[[משק המים בישראל|מאזן המים של ישראל]] הוא שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. מיום הקמתה של מדינת ישראל לא חדלה סוגיית המחסור במים בארץ הצחיחה להטריד את קברניטיה. ראש הממשלה הראשון, [[דוד בן-גוריון]], הכריז ש"הצורך במקורות מים נוספים הוא לא רק חיוני, אלא גורלי בשביל ישראל", ועל כן חיפשה ישראל מאז ומתמיד פתרון לבעיית המים כשרעיון ההתפלה עומד בבסיס רוב התוכניות.
 
[[קובץ:Water desalination plant in Eilat.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפעל ההתפלה באילת אותו הקים [[אלכסנדר זרחין]], 1964]]
בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם ב[[אילת]] מתקן להדגמת תהליך זרחין שהומצא על ידי [[אלכסנדר זרחין]], ושהיה מבוסס על [[הקפאה|הקפאת]] חלק ממי הים המוזנים למתקן הנמצא תחת [[ואקום]], הפרדת ה[[קרח]] הנוצר מהתמלחת הנותרת והתכתו לקבלת מים מותפלים, שכן הקרח הקופא אינו מכיל מלח. תהליך זה הסתבר כלא יעיל (אף על פי שאלכסנדר זרחין חלק על מסקנה זו) ונזנח. ה[[משאבה|מדחס]] שהיווה את לב המתקן, שימש כחלק מרכזי במתקני זיקוק אדים דחוסים שיוצרו על ידי החברה המקימה ששמה שונה בהמשך ל-"איי. די. אי. טכנולוגיות". חברה זו הקימה בעולם מתקני התפלה בשיטות שונות. בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הקימה החברה באילת מתקן התפלה שפעל על עקרון הזיקוק הרב שלבי. מתקן זה פעל בהצלחה מספר שנים כשהקיטור הדרוש להנעתו התקבל מדוד קיטור ייעודי שהיווה ממתקן זה.
 
באמצע שנות ה-60 נעשה ניסיון לקדם הקמת מתקן התפלה בהיקף גדול,{{הערה|{{מעריב|מילא אהל|לא רק הצורך במים - יקבע הקמת מיתקן ההמתקה|1965/12/05|00800}}}} אולם הדבר לא יצא אל הפועל.
 
בשנת [[1973]] התאימה חברת [[מקורות]] את שיטת האוסמוזה ההפוכה לצרכים המיוחדים של אזור [[ים המלח]], [[הערבה]] הדרומית ואילת. בנוסף הוקמו באזור זה 17 מתקנים להתפלת מים מליחים עבור יישובים שאינם מחוברים לרשת המים הארצית. בשנת [[1997]] הוקם באילת מתקן התפלה בשיטת האוסמוזה ההפוכה. כיום מספקים מתקני ההתפלה באילת את מלוא הצריכה של תושבי העיר. בשנת 2004 שיפרה מקורות את תהליך ההתפלה, עם הוספת אמצעים לסילוק [[בור (יסוד)|בור]] מהמוצר, למניעת נזקים לגידולים חקלאיים.
 
[[קובץ:התפלה-פלמחים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מתקן התפלה ב[[פלמחים]], שהוקם בשנת [[2007]]]]
שורה 91 ⟵ 93:
החלטת הממשלה מיוני [[2008]] (מספר 3533) קבעה כי יש להגדיל את היקף התפלת מי הים בישראל מ-505 מלמ"ש, עד שנת 2013, ל-750 מלמ"'ש, עד לשנת 2020.
 
נכון לשנת 2017, בישראל חמישה מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: ב[[אשקלון]], ב[[אשדוד]] ב[[פלמחים]], ב[[מועצה אזורית נחל שורק|שורק]] וב[[חדרה]]. בנוסף קיים תכנון למפעל שישי בסמוך לקיבוץ [[שמרת]].{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|ישראל מתייבשת, אבל כבר לא מתרגשת מזה|1.4216351|5 ביולי 2017}}}} בשנת [[2013]] הופקו בישראל כ-500 מלמ"ש (מיליון [[מטר מעוקב]] לשנה) מים מותפלים מכל המפעלים. למעט מתקן ההתפלה בפלמחים, שהוקם בשיטת BOO - Build Own Operate, כל מתקני ההתפלה נבנו בשיטת BOT ([[בנה-הפעל-העבר]]). כל המפעלים המרכזיים מתפילים את המים בשיטת האוסמוזה ההפוכה.▼
בסוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]], לקראת הפעלתם של מתקני התפלה רבים בקרבת הים התיכון החלה חברת מקורות בבניית מערכת מים ארצית חדשה שנועדה להוביל מים ממישור החוף לכיוון מזרח, בניגוד למערכת המים שהתבססה על [[המוביל הארצי]] והובילה אותם בכיוון מנוגד. עלות הפרויקט הוערכה בלמעלה משני מיליארד שקלים והשלמתו מתוכננת ב-[[2012]].
 
▲נכון לשנת 2017, בישראל חמישה מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: ב[[אשקלון]], ב[[אשדוד]] ב[[פלמחים]], ב[[מועצה אזורית נחל שורק|שורק]] וב[[חדרה]]. בנוסף קיים תכנון למפעל שישי בסמוך לקיבוץ [[שמרת]].{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|ישראל מתייבשת, אבל כבר לא מתרגשת מזה|1.4216351|5 ביולי 2017}}}} בשנת [[2013]] הופקו בישראל כ-500 מלמ"ש (מיליון [[מטר מעוקב]] לשנה) מים מותפלים מכל המפעלים. למעט מתקן ההתפלה בפלמחים, שהוקם בשיטת BOO - Build Own Operate, כל מתקני ההתפלה נבנו בשיטת BOT ([[בנה-הפעל-העבר]]). כל המפעלים המרכזיים מתפילים את המים בשיטת האוסמוזה ההפוכה.
 
צריכת המים הכוללת בישראל ב-2013 עמדה על 2,200 מלמ"ש{{הערה|{{ynet|יובל מן|על רטוב: מתקן ההתפלה בשורק מספק מים|4414076|5 באוגוסט 2013}}}} מתוכם סיפקה מערכת המים הארצית בממוצע כ-1,150 מלמ"ש מים שפירים. המים המותפלים סיפקו באותה שנה כמחצית מצריכת מי השתייה.{{הערה|{{גלובס|קובי ישעיהו|מוכנים לבצורת: מתקן ההתפלה בשורק החל לספק מים|1000868540|5 באוגוסט 2013}}}}
 
מתקן ההתפלה אשר הוקם בשורק על ידי SDL שבבעלות [[איי.די.אי טכנולוגיות]] ו-Hutchison Water, מוסיף 150 מלמ"ש מים מותפלים נוספים למערכת המים הארצית ומתקן ההתפלה שהוקם באשדוד הוסיף 100 מלמ"ש מים נוספים לשנה. במקביל מתוכנן מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי ונבחנת אפשרות להרחבת המתקנים הקיימים.
 
מפעלי התפלה גדולים הפועלים בישראל:
 
{| class="wikitable"
! מיקום !! היקף התפלה שנתי (מליון מ"ק) !! מחיר ריאלי (שקל לקוב) !! שנת הפעלה !! זכיין !! הערה
|-
| '''[[מתקן התפלה אשקלון|אשקלון]]''' || 119 || 2.9 || 2005 ||[[(VID (IDE+Veolia]] || עם הקמתו, היה מתקן ההתפלה הגדול והמתקדם ביותר בעולם בסוגו.{{הערה|1=[http://www.ide-tech.com/blog/b_case_study/ashkelon-project/ Ashkelon Desalination Plant Project Page], באתר IDE Technologies}}
|-
| '''[[מתקן התפלה פלמחים|פלמחים]]''' || 90 || 2.2 || 2007 || [[Via Maris]] || עלות ההקמה - 100 מיליון דולר.{{הערה|1=יואב כהן, [http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222 מתקן התפלה נחנך בפלמחים], אתר גלי צה"ל און ליין, 5 בספטמבר 2007}} בשנת 2013 הוכפלה קיבול הייצור של המתקן.
|-
| '''[[מתקן התפלה חדרה|חדרה]]''' || 127 || 2.65 || 2010 || [[H2ID]] {{כ}}(IDE + [[שיכון ובינוי]]) || באתר [[אורות רבין]] של [[חברת החשמל]]. היה בעת הפעלתו המתקן הגדול מסוגו בעולם.{{הערה|1=[http://ppp.mof.gov.il/Mof/PPP/MofPPPTopNav/MofPPPProjects/PPPProjectsList/hatpala/HatpalaHadera/zmanim.htm מתקן התפלה חדרה, לוחות זמנים], באתר החשב הכללי{{ש}}[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3824048,00.html זה קורה: מתקן ההתפלה בחדרה התחיל לפעול], 23 בדצמבר 2009, אתר ynet{{ש}}[http://www.tashtiot.co.il/index.php/2010/05/16/%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%94/ מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה], 16 במאי 2010, tashtiot.co.il}}
|-
| '''[[מתקן התפלה שורק|שורק]]''' || 150 || 2.01 || 2013 || SDL {{כ}}([[:en:IDE Technologies|IDE]] + Hutichison Water)|| התחיל לפעול באוגוסט 2013 במחצית מכושר הייצור הסופי{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|החלה אספקת המים ממתקן ההתפלה בשורק - הגדול בישראל|1.2089935|5 באוגוסט 2013}}}} ומנובמבר אותה שנה בתפוקה מלאה.{{הערה|[http://www.water.gov.il/HEBREW/PLANNING-AND-DEVELOPMENT/DESALINATION/Pages/desalination-%20stractures.aspx אתר הרשות להתפלה]}}
|-
| '''[[מתקן התפלה אשדוד|אשדוד]]''' || 100 || 2.4 ||2015|| [[מקורות]] ||
|-
| '''[[מתקן התפלה גליל מערבי|גליל מערבי]]''' || 50 || ? || ? || בבדיקה סטטוטורית || בבדיקה סטטוטורית
|}
 
מתקני התפלת מים מליחים:
*"מתקן ההתפלה ב[[אילת]]" - הוותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.
*ב[[רמת הנגב]] ישנם כמויות גדולות של מי תהום מליחים. חלקם מותפלים ומשמשים כמי שתייה.
*מפעלים ביישובים קטנים כגון "מעגן התפלה" - מפעל התפלת מים מליחים ב[[מעגן מיכאל]] (12.5 מלמ"ש ב-2011).
 
כמות כלל המים המליחים המותפלים בישראל ב-2011 עומדת על 28.8 מלמ"ש.
 
▲===התפלה ובריאות הציבור===
▲בתחילת [[העשור השני של המאה ה-21]] התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי", חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ovadia YS, Troen AM, Gefel D|שם=Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link?|כתב עת=IDD Newsletter}}}} ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. ממחקר ישראלי שבוצע ביוזמתו של התזונאי-דיאטן קליני יניב עובדיה{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי, צפריר רינת|חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס|1.3067818|14 בספטמבר 2016}}}}, עולה כי חלה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=מערכת מידעון הפקולטה|שם=מחסור ביוד מוביל לפגיעה באינטליגנציה - גם במדינות המפותחות|כתב עת=מידעון הפקולטה, האוניברסיטה העברית, קמפוס רחובות|שנת הוצאה=2014}}{{ש}}{{צ-מאמר|מחבר=Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Dorit Aharoni, Svetlana Turkot|שם=Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis|כתב עת=Public Health Nutrition|כרך=19|עמ=2808–2817|שנת הוצאה=2016-10-01|doi=10.1017/S1368980016000951|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/public-health-nutrition/article/div-classtitlecan-desalinated-seawater-contribute-to-iodine-deficiency-disorders-an-observation-and-hypothesisdiv/DCBC76B2675A4A9AD1D7E17B099E2140}}}} עוד נמצא על ידם כי ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם קשורים במחסור יוד בתזונה וב[[זפקת]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni|שם=Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast|כתב עת=Journal of Thyroid Research|כרך=2014|עמ=1–6|שנת הוצאה=2014-12-14|doi=10.1155/2014/913672|קישור=http://dx.doi.org/10.1155/2014/913672}}{{ש}}יניב עובדיה ועמיתים, [https://www.researchgate.net/publication/263220583____________- הערכת מצב וצריכת יוד בבוגרים בעלי תפקודי תריס תקינים החשופים למים מדוללי-יוד], חוברת התקצירים של הכנס השנתי - איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור, עמ' 7–26, מאי 2014}}.
 
▲מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-[[IQ]] של האוכלוסייה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4941166,00.html|הכותב=קרין לויט פרידריך|כותרת=מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים|אתר=ynet|תאריך=28.3.17}}}}. בשנה שקדמה לעריכת הסקר, כמות המים שהופקה ממתקני ההתפלה היוותה כ-50%  מכמות המים השפירים המסופקת לכל הצרכים וכ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.water.gov.il/Hebrew/WaterResources/Desalination/Pages/default.aspx|הכותב=רשות המים|כותרת=התפלה|אתר=http://www.water.gov.il|תאריך=1.4.17}}}}. 
 
== ראו גם ==
* [[משק המים בישראל]]
* [[המוביל הארצי החדש]]
 
==לקריאה נוספת==
* הראלה סטוצקי-באר, '''נכנסים למשמעת מים''', נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 143, אפריל 2010
* דניאל הופמן, '''התפלת מים ויישומה בישראל''', הרשות הממשלתית למים ולביוב, ינואר 2011
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 141 ⟵ 104:
* {{יוטיוב|dOQSra2F2QM|שם= התפילה לגשם והתפלת מי ים - יהודה רודל}}
* [http://www.huffingtonpost.com/yermi-brenner/is-desalination-the-answe_b_678968.html האם התפלה היא התשובה? בישראל חושבים שכן], כתבת וידאו
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13094 התפלת מים בישראל בספרייה הווירטואלית של מטח]
* {{מממ|אורי טל|נתונים על היצע המים בישראל|m02033|17 במרץ 2008}}
* {{מממ|פלורה קוך דוידוביץ'|התפלת מים בישראל |m02176|12 ינואר 2009}}
* [[מיכאל יעקובסון]]: [http://www.notes.co.il/Jacobson/59025.asp תמונות מתקן ההתפלה בפלמחים], באתר "רשימות", אוגוסט 2009
*{{ynet|ד"ר רחלי עינב, טבע הדברים|התפלה: פתרון חכם עם תג מחיר לא קטן|3808079|20 בנובמבר 2009}}
* אתר רשות המים [http://www.water.gov.il/Hebrew/Planning-and-Development/Desalination/Pages/default.aspx אתר הרשות הממשלתית למים ולביוב] התפלה
*[http://vimeo.com/10528513 "יש מים בישראל"- קטע מהתוכנית [[מבט שני]]], בו מוצגת התנגדות להתפלה בישראל
* [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=266 השפעת מתקני התפלת מי הים על הסביבה הימית], יורם אבנימלך, כתב העת 'אקולוגיה וסביבה' אוגוסט 2012, גיליון 3, (עמ' 211–213).
* אילנה קוריאל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4642233,00.html מהי איכות המים שאתם שותים? תלוי איפה אתם גרים] באתר ynet, {{כ}}30 במרץ 2015
* {{ynet|אילנה קוריאל|מהים לברז בביתכם: הצצה ראשונה למתקן ההתפלה באשדוד|4774306|4 במרץ 2016}}
* {{דוידסון|נעה ברק-גביש|מה המחיר של מים מותפלים?|askexpert/מה-המחיר-של-מים-מותפלים|28 במאי 2017}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/התפלה"